בית גוף

 

להפוך את הגוף והבית ממחסן למקדש

בימים שלפני חג הפסח הרבה אנשים נוהגים לעשות ניקיון בית יסודי, בבית הוריי היו לוקחים את המנהג הזה מאוד ברצינות וצמד המילים "סדר-פסח" מציף אותי זיכרונות ילדות. כשכל הילדים יצאו לחופש עשרה ימים לפני ליל-הסדר אצלי התחילה העבדות האמיתית. אני בת זקונים אחרי ארבעה בנים ולצד הפינוקים היה מחיר – לעזור לאמא עם ניקיון האביב. כשיצאתי לבלות עם חברים היא נהגה להתקשר עשרות פעמים ולהלחיץ אותי עם הניקיונות שיש לסיים. הייתי מוצאת את עצמי באמצע הלילה מצחצחת מכשירי חשמל עם מברשת שיניים ומחזיקה לה את הסולם. היא הייתה נחושה לא לפסוח על אף פינה בבית ולסיים עד ערב החג.

בשבוע של חול-המועד היה תענוג להתעורר כל בוקר לבית מצוחצח ונקי, האווירה הייתה שלווה והסדר בלט מכל פינה. הבעיה היא שלא ממש הצלחנו לשמור על הסדר הזה יותר משבוע והבלגאן היה חוזר, עם תוספות. קצת כמו דיאטה שמצליחים לעמוד בה יפה תקופה מסוימת ואחרי כמה זמן המאמץ שבשמירה על הדיאטה הופך להיות מעיק מדיי ואנחנו מפצים באכילה עם ריבית.

לניקיון פנימי של הגוף וניקיון חיצוני של הבית יש המון במשותף. בדיעבד אני מבינה שהסיבה לחזרתו של הבלגאן הביתה היא כי לא באמת נפטרנו מחפצים מיותרים. אמא הייתה אורבת לי על יד הפח כשניסיתי להשליך בגדים שאני לא אוהבת ומחזירה אותם לארון שלי, במקביל המשכנו לקנות עוד ועוד פריטים חדשים (חלקם לא באיכות מדהימה). באותו אופן, אנשים נוהגים עם אכילה. במקום להיפטר ממאכלים שאנחנו יודעים שמזיקים לגוף שלנו, אנחנו ממשיכים להיצמד אליהם ולשמור אותם קרוב אלינו בכל דרך אפשרית. חפצים מיותרים בבית הם כמו רעלים בגוף שלנו.

הבית החיצוני שלנו הוא השתקפות של הפנים. בשנים האחרונות עברתי, ועדיין עוברת, דרך של הקשבה לגוף שלי. לאט ובהדרגה החלפתי את הקפה, האוכל המעובד והאלכוהול במזונות טבעיים ומלאי חיים שממלאים אותי. בחרתי להישאר רק עם המאכלים שאני אוהבת ועושים לי טוב. אני מרגישה שהבחירה הזו משפיעה על אופן החשיבה שלי שהפכה יותר צלולה וברורה, הפסקתי לספור קלוריות, לקחתי אחריות על הבריאות שלי ויש בזה משהו מאוד מספק. אני שמה לב איך במקביל לכך יותר קל לי לשחרר מהבית חפצים שאין בהם שימוש ובגדים שאני לא אוהבת. מיום ליום אני מרגישה איך הבית שלנו הופך להיות יותר קליל ומסודר.

אם נצליח להיפטר מכל החפצים המיותרים ונשמור רק את אלה שאנחנו אוהבים באמת, הסדר יהפוך להיות חלק טבעי מהבית ולא נרגיש שאנחנו כל הזמן במלחמה עם הבלאגן. במקום שהבית יהיה מקום של שקט ושלווה הוא הופך להיות מחסן של קניות, שלא בהכרח היו נחוצות. שופינג זה כמו אכילה רגשית, אנחנו קונים או אוכלים דברים שאנחנו לא באמת צריכים, כדי "לפנק את עצמינו" או לפצות על חסכים רגשיים. ההרגל הזה הוא כמו כדור שלג, אחר כך אנחנו משכנעים את עצמינו שאם נקנה כל מיני פתרונות אחסון לבית או נכניס לגוף "מזונות-על" הם יפתרו לנו את הבעיה.

בבואנו לעשות "סדר-פסח" בבית או בתוך הגוף שלנו עלינו לשחרר מתוכו כל מה שמיותר ושאנחנו כבר לא אוהבים. כדאי לעשות את זה באהבה והודיה, כי גם החפצים האלו, או המאכלים הלא-טובים, למדו אותנו שיעור טוב לחיים על מה אנחנו אוהבים ורוצים שיישאר איתנו.

המפתח להצלחה בשמירה על הניקיון הפנימי והחיצוני הוא הטמעת הרגלים טובים. להלן מספר טיפים שיעזרו לנו להקנות הרגלי אכילה מעולים:

1. עברו על כל מוצרי המזון שיש לכם בבית. החזיקו אחד אחד בידכם ושאלו את עצמכם האם אתם אוהבים אותו ורוצים להמשיך לקנות אותו או שהגיע הזמן להוציא אותו מהבית. הקשיבו לתשובה של הגוף. אם קשה לכם להחליט, אתם יכולים לקרוא את רשימת המרכיבים שבו ואם הוא מכיל חומרים מזיקים כמו צבעי מאכל, חומצות לימון, חומרים משמרים ועוד תוספות משונות, אל תהססו. עשו את אותו תהליך גם עם מוצרי הקוסמטיקה והניקוי. קראו את רשימת המרכיבים שלהם, עשו גוגל על הרשימה אם אתם לא מצליחים לפענח אותה. אם החומרים נראים לכם רעילים מדי היפטרו מהם וחפשו אלטרנטיבות אחרות.
2. הכניסו לביתכם רק אוכל טוב שמחזק ובונה את הבריאות שלנו ושל בני-המשפחה. כמה שיותר פירות וירקות, ופחות אריזות של מוצרים מעובדים ומתועשים. ערכו את רוב קניית האוכל לבית אצל הירקן או החקלאי. אם אתם נוהגים לקנות בסופר-ענק, מקדו את הקנייה באגם הפירות והירקות.
3. אחד מעקרונות השמירה על הבריאות אשר הרמב"ם חוזר עליו שוב ושוב הוא עיקרון המידתיות: אכול כשאתה רעב, הפסק כשאתה שבע (לא מפוצץ). הגוף שלנו אוהב שאנחנו פועלים לפי האיתותים שהוא מייצר.
4. אכלו מן הקל אל הכבד. רוצים סדר באכילה, שימנע עיכול לא תקין, כאבי בטן ושאר סימפטומים לא נעימים שנגרמים מאכילה "מבולגנת"? התחילו את היום עם מים מטוהרים, אחר כך אכלו פירות טריים ועסיסיים והשאירו לסוף את המאכלים הכבדים ומרוכזים.
5. אכילת-יתר, אכילה במצב של עייפות, חום, דלקת, אכילה ממש רגע לפני תחילת עבודה אינטנסיבית, כשמודאים, חרדים, פוחדים, כועסים וכיוצא בזה – כל אלה מקשים מאוד על העיכול וגורמים ליצירה וצבירה של רעלים.
6. החליפו את ההרגלים הישנים בהרגלים חדשים. כל פעם שמתחשק לכם קפה אכלו פירות, תמרים במקום סוכר מעובד, צאו עם הילדים לקטיף פירות במקום למרכז קניות, אמרו איזו תודה או ברכה לפני שאוכלים. בדקו איך זה גורם לכם להרגיש, המשיכו רק עם ההרגלים שגורמים לכם להרגיש טוב. מומלץ לעשות אותו דבר גם בבית, במקום להגיע מיום עבודה ולזרוק את התיק בפינה, רוקנו אותו, תלו אותו במקום והודו לו על העבודה שנפלאה שהוא עשה כל היום שסחב לכם את הציוד.

את הטיפים נלמד ליישם ולהטמיע גם בקורס "בריאות טבעית ורו-פוד" שמתחיל בחודש מאי, 4 מפגשים בתל-אביב. המשתתפים בקורס נהנים מארוחות רו-פוד באיכות גבוהה ומקבלים כלים והדרכה איך להכין את זה בקלות בעצמם. זה המחזור העשירי לקורס זה והפעם הוא כולל גם תוכנית ליווי לניקוי-גוף אביבי, עם 21 תפריטים יומיים, שיחות הכוונה אישיות וחוברת הדרכה מקיפה. 

מתעניינים בפרטים נוספים על הקורס – מוזמנים ללחוץ כ-א-ן! 

ניתן ליצור עמי קשר עוד היום בטלפון 050-7861199 ולשמוע פרטים נוספים או לשריין מקום.

הרגע בתאילנד

אתמול בבוקר שכבתי במיטה, חלונות הדירה ששכרנו בקופנגן פתוחים וקולות הטבע חודרים מבעדם, התחלתי לבכות. ידיי אוחזות את הספר "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול. כמה מאתגר אותי להיות נוכחת בהווה כשהמחשבות שלי נודדות כל הזמן מן העבר אל העתיד. גם פה בגן העדן התאילנדי אפשר לשקוע אל הכאב שכאילו תמיד נמצא ברקע של כל הדברים האחרים בחיי.

נזכרת איך הייתי יושבת באוטובוס בדרך לבסיס באילת, מעבירה את הזמן בתוך הראש שלי, משחזרת במחשבות מה היה אתמול בבילוי ואיך שלשלום ההוא לא התייחס אליי ולמה לא שיתפתי אף אחד בכאב שהרגשתי כשההורים שלי רבו לפני חודש. אני מודה שהייתי לפעמים מעוותת את העבר, משנה או מייפה. שנים מאוחר יותר המשכתי כל הזמן עם ההרגל הזה, להיות בתוך העבר בזמן שהחיים האמתיים חולפים. אפילו תחת חופה וקידושין, היום שאמור להיות הכי גדול בחיי, במקום להיות כל כולי בתוך הרגע הזה, אני חושבת על האיפור המוגזם שעשו לי וכמה חבל על הכסף שהוצאתי במקום לאפר את עצמי. הייתי מאושרת מתחת לחופה, כן היו לי גם רגעים נעימים של חסד בהווה, אבל השקיעה אל העבר תמיד ליוותה אותי, הייתי עבד של העבר שלי.

במחשבה לאחור, כשבר נולד הוצפתי גם במחשבות על העתיד. אם העבר יכול להיות מדכא העתיד הוא מלחיץ ומאיים. פתאום התחלתי לדאוג גם קדימה לקריירה, פרנסה, בית. איך אני יכולה לעשות יותר, להרוויח יותר, להצליח יותר, להיות אימא טובה יותר או לענות על כל תביעה חברתית אחרת. האפשרות להיות נוכחת ברגע הזה וליהנות מהפרח שפורח לי על עדן החלון נראו לי כמו מותרות.

קשה לי לשים את האצבע על הרגע שבו הבנתי שהמפתח שלי לשלווה נמצא ברגע הזה. המסע שלנו לתאילנד מעודד אותי לעשות הרבה עבודה עם עצמי. לא תמיד היא קלה אבל היא מאוד מאתגרת. היום למשל השתתפתי במדיטציית "טנטרה של הלב", היו רגעים שממש נאבקתי עם עצמי להישאר בתוך הכאן ועכשיו ולא לברוח למחשבות המפתות. בתום 3 שעות של תרגול מצאתי את עצמי מדמיינת את הלב שלי כמו חומה שנסדקת אט-אט ומתחתיה נמצא אור זוהר אינסופי. אני יודעת, הלב שלנו מוכן להיפתח רק כשאנחנו בתוך הרגע הזה. כמה הייתי רוצה להרגיש כך כל הזמן בלי הפחד להיפגע.

נכון, המציאות היא לא תמיד ורודה מאחורי החיוכים שאני מפרסמת, אבל התשוקה שלי להפיץ לעולם את בשורת התזונה והבריאות הטבעית היא אמיתית ואני אוהבת לעשות את זה עם חיוך. אני יודעת שהשינוי התזונתי המדהים שעברתי הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלי להיות יותר נוכחת ואוהבת. הוא מאפשר לי להרגיש יותר חופש ושלמות עם הגוף שלי.

להיות ברגע הזה, הוא הדבר הכי טבעי לנו. עבורי, זה להיות יותר מחוברת לטבע, לאדמה, לאוויר ולמים… וכמובן, למזון שהטבע מגדל בלי מאמץ. העץ לא שואל כמה ויטמינים צריך לשים בפרי, הוא יודע. אי-אפשר להתחרות עם הטעם של הטבע, עם הפשטות והאינטילגנציה של הבריאה. כמה עוצמתית היא הנגיסה במנגו בשל, לפעמים אני רוצה לעצום עיניים בכל ביס ולצלול יותר עמוק אל הטעם המושלם. לאכול פשוט, זה פשוט לחיות (ואף מילה על העובדה שאנחנו מעבירים כאן את זמננו בחוף נודיסטים, מופשטים מבגדינו… ).

כשאנחנו מחייכים החוצה אנחנו מחייכים פנימה וזה לא אומר שאנחנו מתעלמים מהכאב הזה שתמיד נמצא ברקע, אלא שאנחנו מוכנים להיות נוכחים וליהנות מכל מה שמביא איתו הרגע.

… בפוסט הבא טיפים לאכילה מודעת (:

 

10 טיפים לטבעונות בריאה + 2 מתכוני רו-פוד אהובים

המזון הטבעוני-הבריא, הנפוץ ביותר בעולם הם הפירות. מהפנטים בשלל צבעים, עשירים ויטמינים ומינראלים, קלים לעיכול (כשאוכלים בצירופים הנכונים) וזמינים בכל פינה.  תזונה טבעונית עשירה בפירות יכולה לתרום רבות לבריאות שלנו, להגנה מפני מחלות, לאזן את משקל הגוף, ליהנות מחיוניות ומחשבה מפוקסת. אספתי 10 טיפים שיעזרו לכם בדרך:

1. אכלו פירות לארוחת בוקר 

שייק מלון לפתוח את היום. אושר בצנצנת של 750 מ"ל

הדרך הטובה ביותר ליהנות מהעושר התזונתי שמכילים הפירות היא לאכול אותם על קיבה ריקה. לכן הכי קל לאכול פירות לארוחה הראשונה של היום. נסו לאכול ארוחת פירות בבוקר במשך שבוע שלם ותראו כמה טוב זה יעשה לכם. אנשים שמיישמים את הרעיון של ארוחות פירות בבוקר מעידים על שיפור ביציאות, יותר עירנות ופחות חשק לסוכרים מזוקקים ולא-מומלצים. אכלו פירות בבוקר עד שובע. במספרים זה נע בין 300-500 קלוריות מפירות בשלים בלבד, תלוי בכמות הפעילות הגופנית והמשקל.  הכי טוב על הבוקר ארוחות מונו-פירות, כלומר מסוג פרי אחד. השעה המומלצת לאכול ארוחת בוקר היא עד השעה 12 ורצוי לא לפני 9 בבוקר. הסיבה היא שבין 6-9 הגוף עסוק בשחרור רעלים ופסולת מהגוף ורצוי לא להפריע לתהליך חשוב זה.

2. שפע!!! 

השולחן בסלון שלנו ברגעים טובים של שפע

מלאו את ביתכם בשפע של פירות עונתיים, זה המפתח להצלחה. העיפו את כל הג'אנק-פוד והכניסו מזון טוב. כשיש בבית, במקומות בולטים (לא עמוק בתוך המקרר) פירות איכותיים ועונתיים, הם יאכלו. יש הרבה דרכים להשיג שפע של פירות במחירים סבירים, אפשר לקנות ארגזים מהשוק הסיטונאי בצריפין, ברבע מהמחיר, אפשר להצטרף לקבוצות רכישה בפייסבוק, שקונים ישירות מהחקלאי ואפשר אפילו ללכת ללקט בטבע, כן כמו שההורים שלנו היו עושים בצעירותם.

3. סוד הבשלות

קצב ההבשלה של הבננה – אכלו אותו בשלב 7

האהבה האינסטינקטיבית שלנו לפירות מתעצמת למראה פרי בשל. הצבעים והניחוחות העולים מפירות בשלים מעוררים את החושים שלנו. יש לאכול פירות רק כאשר הם בשלים, בצורה הזו הם מתעלים בקלות ובמהירות ומעניקים לנו המון אנרגיה חיובית. כשאני שומעת אנשים אומרים ש"פירות לא עושים להם טוב" סיכוי גבוה שהם אכלו פרי שאינו בשל. בננה יש לאכול רק כאשר הקליפה צהובה לגמרי ומופיעות עליה נקודות שחורות קטנות וניתן לנתק אותה מהענף בקלות יתרה. כשאוכלים בננה בצורה הזו היא לא גורמת ליחה וגם לא עצירות. התפוחים המומלצים ביותר הם בעלי קליפה אדומה או צהובה, הירוקים לא מספיק בשלים ועל-כן פחות כדאיים. מנגו חייב להיות רך מבחוץ ומתוק מבפנים. מנגו לא בשל מכיל חומצה חזקה שאינה טובה לגוף. רוטב "עמבה" מכינים ממנגו בוסר וזו הסיבה לריח זיעה חריף לאחר אכילתו, הגוף עושה מאמץ לפלוט החוצה את החומצה דרך העור. אפרסק לא מומלץ לאכול כשהוא קשה אלא שהוא רך ועסיסי. כשהפרי בשל ניתן לאכול ממנו בלי הגבלה ועד שובע.

4. בדרך לעבודה עוצרים אצל הירקן

ממממ… נראה לי מספיק לארוחת צהריים..

במקום להתלבט כל צהריים מה להזמין לאכול, עצרו אצל הירקן וקנו כמה מהפירות האהובים עליהם, הקפידו על פירות בשלים, שאלו את הירקן איזה פירות הכי מומלצים לאכילה מיידית. ייתכן ובהתחלה חבריכם לעבודה יסתכלו עליכם קצת מוזר אבל אחרי כמה זמן הם יתחילו לשאול אתכם מה עשיתם שהעור שלכם כל-כך קורן? ככל שאתם עובדים יותר שעות במשרד ומול מחשבים כך חשוב יותר שתקפידו לאכול פירות. אם יש לכם אפשרות צאו לאכול את הפירות בשמש. את ארוחת הצהריים מומלץ לאכול בין 12-14, מפני שאלו השעות בהן הגוף מוכן לקלוט את כמות הקלוריות הגדולה ביותר ביום. ארוחת צהריים צריכה להכיל בין 600-1000 קלוריות. על-מנת לקבל כמות קלוריות מפירות ניתן לאכול 8 בננות בשלות, 4-5 מנגו, פפאיה, סלט פירות גדול (לא לשלב יחד פירות חמוצים ופירות מתוקים)

5. סלט ירוק ענק לארוחת ערב

סלט לארוחת ערב, עם תאנים ורוטב על בסיס אגוזים ותמרים. תכינו לי כזה כל ערב ואני הכי מאושרת בעולם

אמצו לכם הרגל קבוע, להכין כל ערב סלט ירוק גדול. זה מאוד פשוט ולוקח מעט מאוד זמן. רצוי שהעלים הירוקים יהיו מאיכות אורגנית. הם לא הרבה יותר יקרים והיום ניתן להשיג ירוקים אורגניים דיי בקלות, בכל רשתות הטבע למיניהן. קצצו ראש חסה, כמה עלי בייבי טריים, רצועות גמבה, חתיכות עגבנייה ומלפפון. הכינו המון המון רוטב טעים ודל-שומן בבלנדר (מעט שמן-זית/אבוקדו/חופן אגוזים, מיץ מלימון/תפוז, 3 תמרים, עשבי תיבול אהובים, מעט שום, אם צריך גם קצת מים. הפעילו את הבלנדר על עוצמה גבוהה ומזגו על הסלט). עלים ירוקים מעשירים את התפריט בשפע של חומרי הבניין של החלבון. גוף האדם מעדיף לקבל חומרי בניין ומהם ליצור חלבונים חדשים מאשר לקבל חלבונים שלמים ואז לפרק אותם ולהרכיב שוב. כל מי שטעם אצלנו בבית את הסלטים הירוקים שאנו מכינים מדיי ערב, אמר שהוא מעולה. פנקו את עצמכם בסלט ירוק עשיר. את ארוחת הערב מומלץ לאכול לפני השעה 20, על מנת לתת למערכת העיכול מספיק זמן לנח עד ארוחת הבוקר. הגוף מרפא את עצמו רק בזמן שמערכת העיכול במנוחה.

6. פעילות גופנית

15 דקות ריצה + 15 דקות עבודה על השרירים, פעם ביומיים, ואני מסודרת..

כשאוכלים יותר פירות יש יותר מרץ לעשות פעילות גופנית והרי ידוע כמה פעילות גופנית יומיומית נפלאה לבריאות. הקפידו לעשות פעילות גופנית לפחות 3-4 פעמים בשבוע, לפחות 30 דקות בכל פעם. פעילות גופנית מכניסה את הגוף לכושר וגמישות, עוזרת לשחרר רעלים ולזרז חילוף חומרים. מצאו את הפעילות שאתם נהנים ממנה. היו תקופות שנרשמתי לחדר כושר, שילמתי הרבה מאוד כסף לשנה ובקושי הלכתי לשם. לקח לי זמן להבין שזה לא בשבילי, אני הרבה יותר נהנית לרוץ 20 דקות בפארק, על דשא ובאוויר הטוב מאשר על הליכון. אבל זה אישי לכל אחד. נסו יוגה, קנו הביתה דלגית וקפצו עם מוזיקה שאתם אוהבים.

7. חישבו

חפשו את האמת, תנו לה להוביל

אני מעדיפה שלא תקבלו את הטיפים האלה כאמת רק מפני שאני אומרת לכם. אדרבא, אני מעדיפה שתחשבו, תחקרו, תבדקו ותגלו בעצמכם, אם הדברים שאני אומרת נכונים או שגויים. אל תתנו לאיש להנחות אתכם, רק האמת לבדה היא זו שצריכה להנחותכם. אם שגיתי חפשו במקום אחר, שימו את האמת בראש סולם העדיפויות שלכם. אין טועים וצודקים, יש המון אנשים שלא נחשפו עדיין לאמת. השתמשו בשכל שלכם ובחנו את עצמכם. היצמדו רק לדברים הטובים. והזדמנות זו אני רוצה להודות לד"ר הרברט שלטון שנתן לי השראה לכתוב את הדברים האלו. הגוף שלכם הוא הבית שלכם, אין לנשמה שלכם עוד בית בעולם הזה. רכשו ספרי-בריאות, צפו בדוקומנטריים, חפשו באינטרנט, האמת על הבריאות קיימת, צריך לבוא מוכנים ועם ראש פתוח לקלוט אותה.

8. הצטרפו לקהילה

 או 

בין אם זו קהילה אמיתית או וירטואלית או גם-וגם. חפשו מכרים שגם מחפשים לחיות לפי גישת הבריאות הטבעית. לדעת שאתם לא לבד זה מאוד חשוב. יש קבוצות בפייסבוק: 80/10/10 טבעונית וחיה או תזונה ובריאות טבעית שמנהלים אותם אנשים מדהימים ורציניים שנותנים מעצמם מכל הלב. בקבוצות מתפרסמות הודעות על מפגשי פירות ופיקניקים כיפים בפארק. זה מחזק. כנסו לבלוג-בריא שלי, חפשו בלוגים, ערוצים ואתרים נוספים כמו FullyRawKristina , loren lockman , תבונא,  30 בננות ליום ועוד.. עקבו אחרים, קבלו השראה.

אתם יכולים כם לחפש חוות אורגניות להתנדב ולעבוד בהן. לאריק ולי יש מנהג כל פעם שאנו טסים לחו"ל אנחנו מחפשים מקום שמגדל פירות וירקות אורגניים ואנו מתנדבים שם כמה שעות ביום תמורת לינה, זה כייף גדול ודרך נפלאה להאריך את הטיולים שלנו מבלי לחרוג מהתקציב. יש אתרים בינלאומיים שעוזרים  למצוא מקומות כאלה בכל העולם והוא נקרא helpx ו- workaway

9. מנוחה

שנ"צ בצהריים, אחלה של הרגל… 

במציאות שלנו, שבה אנו נאלצים להיות מחוברים כל הזמן, אם זה לטלפונים החכמים שלנו, לטלוויזיה, לאינטרנט, זמינים לעבודה ונתונים תחת לחץ כל יום, כל היום, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים להעניק לעצמכם הוא ללמוד לנח. לשחרר את הכול להשתיק את הטלפון בערב, לכבות טלוויזיה, לסגור את המחשב ולנח. לכו לישון מוקדם, שנו בין 7-9 שעות ביממה. הגוף מרפא את עצמו רק בשעת מנוחה. נוחו בין ארוחות, אל תנשנשו, גם מערכת העיכול צריכה את הזמן שלה. הורידו עומסים מהגוף, הפתיל שלנו גם ככה קצר מאוד.

היו רגישים ועדינים כלפי עצמכם

פנקו את עצמכם באוכל בריא, היום.

שינוי תזונתי כרוך בשינוי הרגלים. לעיתים קשה לנו להפרד מהם, אפילו אם אנחנו יודעים שהם לא טובים לנו. ההמצלה שלי היא לא לשנות את כל ההרגלים התזונתיים שלנו ביום אחד (גם לא חושבת שזה אפשרי) אלא לשלב בכל פעם שמרגישים מוכנים טיפ אחד מתוך אלה הכתובים כאן. רוב הסיכויים שלא תעברו מחר לתזונת רו-פוד, אבל אם תתחילו לראות באכילת 70% מזונות חיים ליום אידיאל, ותיישמו חלק מהטיפים הבאים תיווכחו בעצמכם כמה קל להיות בריא ומלא חיוניות. תגרמו לעצמכם להתאהב בגוף שלכם. אל תחשבו מה יהיה בעוד שנה. רק ההווה חשוב. התחילו לאכול בריא היום עם טיפ אחד מארגז הכלים הזה ותראו איך ההרגלים הטובים יתפסו את המקום של אלו האחרים.

—> הצטרפו לקורס "בריאות טבעית בקלות והכנת רוא-פוד" בקישור הזה

שני מתכונים רו-פוד אהובים: 

1. פסטה זוקיני ברוטב "רוזה": 

מצרכים ל-2 מנות:

2-3 זוקיני או קישואים טריים וגדולים

ספירולייזר (מכשיר ליצירת פסטה מקישואים חיים) או קולפן פשוט

6 עגבניות אדומות מאוד

6 עגבניות מיובשות (טבעיות, לא בשמן)

12 אגוזי קשיו/ 10 אגוזי מקדמיה/ 2 כפות טחינה גולמית (יש להשרות את האגוזים 6-12 שעות לפני השימוש)

1 שן שום

1-2 תמרים *לא-חובה*

מעט טימין טרי

2 עלי בזיליקום טרי (לא חובה)

אופן ההכנה: 

• יוצרים מהקישואים ספגטי באמצעות הספירולייזר. או אם משתמשים בקולפן פשוט יוצרים באמצעותו אטריות רחבות יותר.
• מכניסים את יתר המרכיבים לבלנדר ומפעילים עד קבלת מרקם אחיד.
• מוזגים את הרוטב על הפסטה ומתענגים.

2. קפקייק גזר וקרם וניל חלומי – המתכון זמין לצפייה ב-YouTube

לצפייה במתכון נא ללחוץ כ-א-ן 

אהבתם את הפוסט הזה? הוא היה שימושי עבורכם? 

שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות ! 

מוזמנים להגיב ולשאול שאלות על הפוסט עצמו 

רוצים לקבל ממני מגזין בריאות שבועי במייל? לחצו כאן 

כנסו לצפות במתכונים בערוץ היוטיוב:  ויגנבריא דפנה אמון 

♥ דפי ♥

הצום כהזדמנות לריפוי

איך הפסקתי לחשוש מפני הצום ולקבל אותו כברכה ומנוחה מלאה לגוף ולנפש? הקשר שבין הצום הרוחני לצום הבריאותי. כיצד הצום הבריאותי יכול לשפר משמעותית את הבריאות ואיכות החיים? ו-5 טיפים מה לאכול ואיך להנהוג לפני, תוך כדי ואחרי הצום.

אני צמה ביום כיפור מסיבות משפחתיות ומסורתיות מאז גיל 12. כשהייתי קטנה חיקיתי את הגדולים: לא אכלתי ולא שתיתי, נמנעתי משימוש במכשירי חשמל וטלפון, וחיכיתי בקוצר סבלנות לרגע הנכסף. בו, הבנים יחזרו מבית-הכנסת בלבוש לבן, נחלק נשיקות וברכות על שהגענו לרגע הזה, יחד נרים לחיים ונרווה את הצמא עם לגימת לימונדה ראשונה. הרגשתי שאני מוכנה לעבור את הסבל של הצום רק בשביל אותו רגע מרגש ומאחד. אבל היו לי חששות כבדים לפני כל צום, כל כך פחדתי מצימאון שנהגתי לשתות גאלונים של מים, כאילו אני חלק מעולם הצומח. בארוחה המפסקת הייתי ממלאה את גופי אוכל עד שכבר לא יכולתי לנשום. כל זה בעידוד עיתונים וכתבות שממליצות מה לאכול ואיך להתנהג לפני ואחרי הצום, שגם הם כנראה בתוך הפחד מפני כמה שעות ללא אוכל. בלילה הייתי יוצאת לפגוש חברים עד השעות הקטנות מתוך הנחה שאם אלך לישון מאוחר אקום מאוחר ויהיו לי פחות שעות של סבל. הקושי העיקרי היה להתעורר בבוקר ולא לשתות קפה, כי אז היו מתחילים כאבי ראש בלתי נסבלים. זה לא שקפה מרפא מכאבים, אלא ברגע שמפסיקים לצרוך את הקפאין (הגורם לבעיה), יש לגוף הזדמנות להפטר ממנו (הפתרון).

בשש השנים האחרונות, דברים השתנו אצלי והיום כבר אין לי כל חשש מפני צום של יממה שלמה. להיפך, אני ממש בצפייה אליו. מרגיש לי כמו הזדמנות פז להשתחרר מרוב הכבלים היומיומיים שלנו ולהרגיש התעלות וחופש. יש משהו משחרר בהמנעות מאכילה. ביום-יום אנחנו במרדף בלתי-פוסק אחרי תענוגות האכילה שכמעט תמיד גורמות לנו בסופו של יום לתחושה כבדה ולא נעימה בבטן. יש לפעמים תחושה שאנחנו חיים כדי לאכול ולא אוכלים כדי לחיות. חלק גדול מהאכילה שלנו היא רגשית. לכן, יום אחד בשנה של משמעת עצמית ודחיית סיפוקים גורמת להרגשה טובה, נפשית ופיזית.

את השינוי התפיסתי שלי אני חווה לאחד המורים הרוחניים שלי, ד"ר הרברט שלטון, מנסח גישת ההיגיינה והבריאות הטבעית.ד"ר שלטון הוא לא פחות פילוסוף וסופר מאשר רופא. בין שלל ספריו המעולים, הכתובים בצורה ברורה וכנה, ניתן למצוא  את הספרון "הצום עשוי להציל את חייך". בתחילה הייתי מאוד סקפטית לגבי הכותרת, אך כשהתחלתי להרהר בנושא הבנתי כמה הצום והמנוחה הם כלים טבעיים לשפר ולהשיב את הבריאות לתקנה.

ישנם הרבה קווי דימיון בין הצום היהודי-רוחני לבין הצום הבריאותי. לא פעם אנו רואים שמצוות ביהדות קשורות גם לבריאות, למשל מצוות נטילת ידיים לפני ארוחה או קידוש לקראת הסעודה נועדו בין היתר לעזור לנו לעשות הפרדה בין שאר העיסוקים לבין האכילה וכך אנו אוכלים באופן יותר מודע ופחות רגשי. הן את הצום הדתי והבריאותי יש לבצע תוך הקפדה על מנוחה מלאה. צריך להתנתק מהמחשבות היומיומיות המטרידות, לא לעשות פעילות אינטנסיבית, לא ללכת לעבודה או לסוע ברכב, לדבר בטלפון, להפעיל מכשירי חשמל. אפשר לרכז את המחשבות בהתבוננות פנימית וטיפוח רגשות חיוביים, ללא ביקורת ושפיטה. תפילה היא סוג של התבוננות, פנייה והודיה לאלוהים (אלוהים = טבע בגימטריה).

ההבדל המשמעותי בין שני סוגי הצומות הוא משך הזמן. מצוות צום יום כיפור נמשכת יממה שלמה ללא אוכל וללא שתייה והצום הבריאותי יכול להמשך מספר ימים (עם שתיית מים מזוקקים לפי תחושת צמא) עד שהגוף מראה סימנים שהוא סיים את תהליך ההתנקות ומוכן לקבל מזון.

צום ממושך כשלעצמו אינו תרופה ואינו מרפא, אלא עצם פעולתו מורידה מהגוף מהמעמסה הכבדה של עיכול מזון שנאכל (לשם מנותבת עיקר האנרגיה העצבית היומית שלנו) והגוף מתפנה לסלק את הפסולת הרעלית שהצטברה בגוף במשך השנים, ובכך לשקם את אברי הגוף ולהחזיר את הבריאות. נכון אמנם שהגוף פועל לסלק פסולת מטבולית ורעלים מהגוף בכל רגע נתון, אבל לרוב הוא לא מספיק לנטרל את כולם. מבחינת הגוף, שאף פעם לא טועה, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לאחסן את הרעלים העודפים ולחכות להזדמנות לסלק אותם. הצום הבריאותי או במילים אחרות, המנוחה המלאה, היא ההזדמנות לה הגוף מחכה. כאשר אנחנו משיבים את מאזן הרעלים לתיקנו באמצעות צום ולאחריו מסגלים אורח חיים בריא ומאוזן, אנחנו מרגישים הטבה משמעותית בבריאותינו. יש המעידים על מראה עור צעיר וקורן יותר, שיפור משמעותי בראייה, אחרים נפטרים ממשקל עודף, יש יותר רצון לעשות פעילות גופנית, התשוקה לחיים גוברת, יש יותר תחושה של שמחה וסיפוק, צלילות מחשבתית ועוד.

הסיבה העיקרית בגללה אנשים סובלים מן הצום, היא לא כפי שנוהגים לחשוב. לא המחסור באוכל למשך יממה גורמים לתחושה של חולשה או סחרחורת, אלה הם תסמינים אופייניים של ניקוי רעלים (בדרגות שונות אצל אנשים שונים). כאב ראש, דכדוך הנפש, כאבי שרירים, כל אלה הם סימנים שהרעלים הצליחו סוף-סוף להשתחרר מהתאים והם עכשיו בזרם הדם בדרך להיות מסולקים דרך אברי ההורקה. רעלים הם חומציים וכאשר הם נמצאים בדם הם גורמים לכאבים. מטרת המנוחה המוחלטת בזמן הצום היא לאפשר להם לצאת מזרם הדם כמה שיותר מהר וללא הפרעות. רצוי להיות בהרפיה מוחלטת, לא לשקוע במחשבות, לשהות שעות ארוכות במיטה, עם חלון פתוח ותחלופה של אוויר צח.

תופעות ניקוי נוספות שיופיעו מספר שעות אחרי תחילת הצום הם התכסות הלשון בשכבה לבנה או צהובה, המצביעה על תחילת תהליך הניקוי. ככל שצבע ההפרשה כהה יותר, מראה הדבר שהצורך בצום היה גדול ודחוף יותר. הטעם בפה נהיה דוחה ויש הרגשה ברורה של דבקות לא נעימה שאי אפשר לסלקה. לעיתים תורגש בחילה (נשים בשליש הראשון להריונן עשויות לסבול מבחילות, בלי קשר לצום, שמקורן בתהליך הניקוי שהגוף מאלץ את עצמו לעשות על מנת לספק סביבה נקייה מרעלים לעובר). יש להתאזר בסבלנות עד שתחושות אלה יחלפו.

את ההדרכה לצום הבריאותי, יש לקבל מאדם מוסמך ובעל ניסיון ורצוי שכל מי שרוצה לבצע תהליך ניקוי כזה ייקרא קודם לכן ספרות מקצועית בנושא. אני ממליצה לקרוא את הספר "הצום עשוי להציל את חייך" של ד"ר הרברט שלטון או את הספר "בריאות טבעית מה היא?" של אליהו לוי. אין להתחיל בצום שנמשך יותר מ-2-3 ימים, אלא אם הינך משוכנע שזוהי דרך מצוינת ובטוחה להשבת הבריאות, ואין לשכנע איש להיכנס לצום, אם האדם מלא פחדים מהתהליך.

אני ממליצה לעשות קפיצות קטנות למים ולאמץ הרגלי חיים נאותים לפני שמגיעים לריפוי באמצעות צום ממושך, אלא אם המצב הבריאותי הוא ברמה שאין דרך אחרת. בתור התחלה, אני ממליצה להוריד בהדרגתיות את המוצרים המעובדים והמתועשים מהתפריט ולהעשיר את התפריט בשפע של פירות וירקות, רצוי במצבם הטבעי ורצוי ממקור אורגני ואיכותי. בנוסף אני ממליצה שהארוחה הראשונה של היום תהיה מפירות עונתיים ועסיסיים בלבד. יש לאכול את ארוחת הבוקר רק כשמופיעה תחושת רעב אמיתית. אם אנחנו לא בטוחים האם אנו מרגישים רעב אמיתי ניתן לשתות חצי כוס מים ולהמתין חצי שעה. ההמלצה הנוספת היא לאמץ תזונה דלת-שומן ולהוריד כמה שניתן את המלח השולחני. את הורדת המלח מומלץ לעשות בהדרגה, כך לא תחושו בחסרונו. כל אלה הם מדרגות חשובות בתוך מעגל השינוי התזונתי.

בחזרה לצום ביום כיפור, אני רוצה לתת כמה טיפים כיצד לנהוג ולאכול לפני בזמן ואחרי הצום. הטיפים מתאימים במיוחד לאלו שכבר עשו צעד אחד או שניים לעבר הבריאות הטבעית והדברים אינם זרים להם לחלוטין:

1. בשעות שלפני תחילת הצום יש לאכול 2 ארוחות פירות עסיסיים. הראשונה בסביבות 9-10 בבוקר והשנייה בסביבות  בצהריים13-14. הפירות המומלצים נכון לעונה זאת הם: תאנים, מנגו, ענבים, אגסים, תפוחים, נקטרינות, רימונים ותמרים. ניתן לאכול אותם בשלמותם או להכין שייק-פירות. אני מאוד אוהבת ארוחת מונו. כלומר סוג פרי אחד בכל ארוחה עד תחושת שובע וסיפוק. ניתן לשלב עלים ירוקים כמו חסה, סלרי, פטרוזיליה.

2. בארוחה המפסקת (בסביבות השעה 17) יש לאכול סלט טרי גדול המורכב מעלי חסה אורגנית, פירות וירקות. ניתן לפזר מעל חופן של אגוזים. או להכין רוטב בבלנדר. ניתן גם לאכול תבשיל ירקות עם פחמימה כלשהי או מנה חלבונית. בכל מקרה, יש להימנע ממלח ותבלינים חריפים אחרים כמו שום ובצל.

3. במהלך הצום חשוב להקפיד על כמה שיותר מנוחה במיטה עם חלונות פתוחים. במהלך הצום רצוי לשבת כ-20 דקות באור השמש. חשוב להתנתק מכל העיסוקים הרגילים והדאגות היומיומיות. לא להיכנס לוויכוחים מיותרים ולא להסתכל בטלוויזיה. אפשר לטייל קצת, אם מזג האוויר נח.

4. אם מופיעים תסמינים של ניקוי רעלים, כמו אלו שתוארו לעיל, יש להתאזר בסבלנות ולא לדאוג. יש לקבל בברכה את הסימנים הללו ולהודות לגוף על העבודה הנפלאה שהוא עושה. יכול להיות אפילו שהדופק יהיה מואץ, בשל המאמץ הגדול של הגוף לטהר את עצמו. לעיתים הדופק כה חזק שניתן ממש לראות את דפנות הבטן מתרוממות עם כל פעימה, זה סימן לכך שזרם הדם לאזור הבטן הוא חזק ביותר ועבודת הניקוי מתבצעת בכל

5. איך נכון לשבור את הצום ולחזור לאכילה? יש להתאים את סוג המזון שאנו אוכלים עם שבירת הצום וגם את כמותו. בגלל שמדובר על צום קצר שלבי החזרה להרגלי התזונה הרגילים הם מהירים יותר. מומלץ לשבור את הצום עם חצי כוס מים וכחצי שעה לאחר מכן לאכול ארוחת מונו מפרי עסיסי כלשהו. רצוי לחכות לתחושת רעב אמיתית לפני הארוחה הבאה. ובכל מקרה רצוי שהיא תהיה קלה. צריך להמנע מהגזמה בכמות האוכל הנצרך ולהיות עירני לתגובות הגוף לאחר כל ארוחה. אפשר שתהיה זו ארוחה של סלט-ירקות לא גדול בליווי כמות קטנה של אגוזים או שקדים או טחינה או אבוקדו.

לסיכום, יש להתייחס לצום כדבר טבעי. הצום יכול להיות כלי טוב לשימור וחיזוק האנרגיה העצבית שלנו. אין מה לחשוש מנזק בריאותי או חוסרים בגלל צום של יממה אחת. אם אנחנו סובלים מכאבים בגלל צום של יום אחד, זה יכול להיות נורית אדומה בשבילנו שהגוף זקוק לכך במיוחד ויש לשקול אופציה של שינוי תזונתי לאחר מכן. אני גם ממליצה לכל מי שרוצה להפסיק לשתות קפה לקחת את היום הזה כנקודת התחלה מצוינת. עיקר תופעות הניקוי של קפאין באות לידי ביטוי ב-24 שעות הראשונות. אם עברנו אותן, ההמשך יהיה הרבה יותר קל.

בהצלחה.

אני כאן בימים הקרובים לכל שאלה והתייעצות

שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה.

3 מתכונים רו-פוד מושלמים לסעודת ראש השנה

סלט ביכורים חגיגי 

רגע לפני שמגיעה השלכת, זה הזמן להתענג על פירות הקיץ המאוחר. יש שפע של תאנים, ענבים, והרימונים והתמרים כבר מבשילים ונקטפים. נסו לשלב אותם עם חסות ועלים ירוקים צעירים ואולי תופתעו כמוני, לגלות שילוב קולינארי נפלא!

הפירות מוסיפים טעם וצבע בלתי נשכחים לסלט הירוק

הבסיס לסלט:  
1 ראש חסה קצוץ גס
חופן עלי בייבי (תרד/סלק או מה שאוהבים)

חופן נבטי חמנייה

חופן כוסברה/ פטרוזיליה קצוץ גס

1 גבעול סלרי ללא העלים קצוץ דק
הפירות לסלט:
5 תאנים חתוכים לפרוסות
חופן ענבים ירוקים וירוקים
גרעינים מרימון אחד
3-4 תמרים מגולענים וחתוכים לחתיכות קטנות
לרוטב (מגישים לצד הסלט ולא מערבבים):
1 מנגו בשל ועסיסי
2 תמרים
מעט כוסברה/ טימין/רוזמרין
אופן הרכבת הסלט:
+ מניחים את כל הירוקים בקערת הגשה יפה ומפזרים מעל את הפירות.
+ מכניסים את מרכיבי הרוטב לבלנדר ומפעילים עד קבלת מרקם אחיד.

+ מניחים את הרוטב בכלי נפרד ומגישים לצד הסלט

גפילטע "פיש" רוא-פוד עם חזרת אדומה ומתוקה

מצרכים להכנת 8 קציצות: 
1 כוס שקדים מושרים 12 שעות
1 גזר גדול מגורד בפומפייה
1 גבעול סלרי
1 שן שום
מיץ מחצי לימון (או יותר, לפי הטעם)
לטעם של ים – ניתן להוסיף חצי דף של אצת נורי לסושי או מעט פתיתי אצות מסוג "דולסה"
מצרכים להכנת רוטב "חזרת מתוקה"
1 סלק אדום טרי
1 גבעול סלרי, ללא העלים
1 גבעול בצל ירוק, בלי החלק הלבן
אופן ההכנה:
+ מכניסים את מרכיבי הקציצה למעבד-מזון ומפעילים עד שכל התערובת טחונה היטב. כדאי להוסיף מעט מים. התחילו עם רבע כוס מים, ואם צריך הוסיפו עוד בהדרגה. ערבבו עד קבלת עיסה אחידה, אך לא טחונה עד הסוף.
+ כעת יוצרים מהתערובת עיגולים ומקשטים כל עיגול עם פרוסת גזר. וניתן לשמור במקרר.
+מכינים את החזרת: מניחים את מרכיבי הרוטב בבלנדר וטוחנים עד קבלת תערובת אחידה. ניתן להכין את הרוטב
גם במערב מזון.

עוגת-גלידה טבעונאית שכל האורחים יאהבו

עוגה חגיגית, ב-3 שכבות ללא אפייה, ללא גלוטן, מרכיבים טבעיים בלבד. מכיוון שהעוגה הקסומה הזו מכילה כמות גבוהה של שומן, אני יאכל ממנה חתיכה קטנה ואשמור אותה לאירועים מיוחדים.

מצרכים לתבנית קפיץ עגולה בקוטר 20 ס"מ או תבנית סיליקון בדוגמא של מיני-מאפינס: 

שלב א' – נכין חלב שקדים 

המצרכים לחלב שקדים:  

1 כוס שקדים, מושרים במים לילה במקרר
3 כוסות מים
3 תמרים *לא חובה*
*אופציה – מעט תמצית
או ס"מ מקל וניל

אופן ההכנה: 

סננו את מי ההשריה של השקדים ושטפו אותם.
הכניסו את השקדים, לאחר סינון ושטיפת מי ההשרייה, יחד עם שאר מרכיבי החלב לבלנדר והפעילו על עוצמה גבוהה, כחצי דקה עד דקה, תלוי בעוצמת המכשיר.
+ העבירו את הנוזל שהתקבל דרך בד רשת מעל קערה גדולה ולחצו על הבד, עד שכל הנוזלים יוצאים.
כעת החלב שבקערה מוכן לשתייה.
זהו חלב טרי וללא תוספות ולכן ניתן לשמור אותו במקרר עד יומיים.

שלב ב' הכנת בסיס העוגה

המצרכים לשכבת הבסיס 

17-20 תמרים תלוי בגודל
1 כוס שקדים/ תותי-עץ מיובשים

אופן הכנה:

למעבד מזון מכניסים קודם את השקדים/ תותי העץ וטוחנים עד שהם נשברים. מוסיפים את התמרים וממשיכים לעבד
עד קבלת "בצק" אחיד. משטחים את הבצק על תחתית התבנית. רצוי לשים מתחת נייר אפייה.

שלב ג' – הכנת הגלידות 

המרכיבים לגלידת וניל-צימוקים 

1 כוס חלב שקדים
1.5 כוס צימוקים
מעט תמצית וניל איכותית

אופן ההכנה:

בבלנדר מכניסים את כל הרכיבים ומפעילים על עצמה גבוהה עד קבלת מרקם אחיד. מוזגים על גבי שכבת הבסיס
ומכניסים להקפאה של כ-חצי שעה.

המרכיבים לגלידת אוכמניות 

2 כוסות אוכמניות כחולות קפואות או פירות יער אחרים (אפשר גם תותים)
1 כוס חלב שקדים
רבע כוס קשיו
3 תמרים

אופן ההכנה:

מכניסים את הרכיבים לבלנדר ומפעילים על עוצמה גבוהה עד קבלת מרקם חלק. לאחר ששכבת וניל-צימוקים התגבשה
במקפיא, ניתן למזוג מעליה את שכבת האוכמניות. ומכניסים להקפאה להתייצבות, מינימום 3 שעות.
העוגה נשמרת במקפיא זמן רב.
יש להוציאה מהמקפיא מספר דקות לפני ההגשה.
אם קשה לחתוך ניתן לטבול את הסכין במים חמים.

בתיאבון!!

שלבי המעבר מתזונה רגילה לתזונה מושלמת

מהם השלבים הדרושים לנו במעבר מאורח חיים הכולל תזונה לא-מאוזנת עד לגילוי ושילוב אורח חיים בריא ומספק? 

אם היו אומרים לי לפני שש שנים, שאני אעשה מהפך תזונתי בחיי ואבסס אותה בעיקר על מזונות חיים, סביר להניח שהייתי בורחת מזה הכי רחוק שרק אפשר. עצם המחשבה לוותר על הקפה ועוגיות של הבוקר, על שוקולד, על שתייה חריפה, על בשר על-האש בעבור פירות וירקות, הייתה מעוררת בי אימה. ולא משנה כמה היו מבטיחים לי שהתזונה החדשה תמלא את חיי אנרגיה, חיוניות, התחדשות העור, הגעה למשקל הגוף הטבעי ללא מאמץ, חסכון בזמן ובכסף ועוד.

האירוע המכונן, אותה חוויה רבת עוצמה שבדיעבד עיצבה את אישיותי, תודעתי והתנהגותי, הגיעה משום מקום. ישבנו, אריק ואני, לאכול ארוחת-ערב בדירה התל-אביבית הקודמת שבה התגוררנו. כהרגלי, אכלתי פירכיות-אורז עם ממרח קוטג' ותירס מקופסת שימורים ואריק נגס ב"דאבל מק-רואיל". מתוך השקט של הנגיסות, הוא אומר לי "נראה לי שלפרה יש רגשות כמו לפריזו, הכלב שלי". "עזוב שטויות" אמרתי, העיקר שאף אחד לא יעז לקחת ממני את המאכלים שאני רגילה אליהם, לא משנה כמה מערכת היחסים שלי עם אוכל, הייתה חייבת שינוי. עוד באותו הערב התחלנו לצפות בסרטונים מזעזעים ביוטיוב המתעדים את תעשיית הבשר והחלב. רק הדמעות הפריעו לי לראות.

במין תחושת כעס שעבדו עלינו כל החיים וניסו להסתיר מאיתנו את האמת, יצאנו למסע גילוי עצמי על אופיו הדיאטטי של האדם. כמעט אף פעם לא שמנו עלינו מגבלות ואיסורים ולא השתמשנו בשיטת "כח הרצון" כדי להימנע ממאכלים מסוימים. הקפדנו תמיד לאכול את מה שמסב לנו הכי הרבה הנאה. זוכרת את קניית קרטון הביצים האחרון שנכנס אלינו הביתה. רציתי לפנק את אריק עם ארוחת-בוקר הכוללת סלט ביצים, שהוא כל-כך אהב. הוא מסתכל על הקרטון ואומר לי, "אני מצטער, מורי שלי, אבל אני כבר לא יכול ליהנות ממאכל שמכיל ביצים". נכנסתי לאינטרנט וחיפשתי מתכון לסלט ביצים בלי ביצים. להפתעתי מצאתי אחד כזה וזה היה טעים ומפתיע. היום אני מוקפת במזון כל-כך עשיר ונפלא שכבר אין לי שום צורך לייצר מאכל שנראה כמו סלט ביצים.

בהדרגה, ברצון ובשמחה התחלנו להוריד מהתפריט המון מאכלים שכבר לא ספקו לנו הנאה, והכנסנו לתוך ביתנו-מקדשינו, הגוף היקר שלנו, את המזון הטוב ביותר שיכולנו להשיג. העדפנו להוציא את מעט הכסף שהיה לנו אז על ארגז מנגו מאשר על ארוחת-ערב במסעדה. בד-בבד הגוף התחיל לבקש יותר מהטוב הזה.

הפוסט קצר מלהכיל את אלפי הדוגמאות היום-יומיות שעברנו בדרך. איך עברנו מקציצות בשר, לקציצות סויה, לקציצות עדשים, לקציצות אגוזים, עד שהיום, טעמם של אגוזים גולמיים מאיכות טובה שזה עתה פיצחתי, גורמת לי יותר הנאה מכל קציצה שהיא. היום אני מבינה שמטרת המסע הזה שלנו בכלל לא היה לעבור לטבעונות/ צמחונות. אלה היו, בשבילי לפחות, רק חוליה בדרכי למצוא את אורח חיים שמאפשר לגוף שלי ליהנות מאנרגיות שלא חשבתי שקיימות אצלי, בלי שימוש ברעלים מעוררים, אורח חיים שמעכב תהליכי הזדקנות, אורח חיים שמאפשר להימנע או להבין איך להתמודד עם הרבה מאוד מחלות, ללא תרופות. אלו הם לא קסמים או דיבורים בעלמא, אלא הליכה לפי חוקי החיים ולא נגדם.

יום-יום אני תוהה האם צריך לעבור את כל השלבים הרבים שעברנו בדרך חזרה אל התזונה המותאמת ביותר לאדם, או שאפשר לעבור כמו רכב ספורט, מ-0 ל-100 קמ"ש ב-10 שניות? למה צריך לעבור מחלב פרה תעשייתי, לחלב סויה לא פחות תעשייתי, לחלב אורז קצת פחות תעשייתי, ואז לחלב שקדים שהוא כבר הרבה יותר מומלץ, עד שמוציאים לגמרי מאכל שנועד לבעלי-חיים בשלב הינקות? האם לא פשוט יותר להפסיק לצרוך חלב, או משהו שנראה כמו חלב, בבת-אחת? האם חייבים לעבור ממלח שולחן רגיל, למלח-ים שגורפים ממעמקי האוקיינוס האטלנטי (ומוציא מאיזון את מרקם החיים הימיים), למלח שמטיסים אלינו במיוחד מהרי-ההימלאיה שבאסיה, עד שנגמלים לגמרי ממלח. ולא בגלל שהוא לא טעים או גורם גירוי יתר לבלוטות הטעם, אלא בזכות ההבנה שלמלח גבישי ולא משנה מאיפה הביאו אותו, אין שום יתרון תזונתי?

יש באנתרופולוגיה פרדיגמה, תבנית מחשבה פופולארית שנקראת "טקסי מעבר" שטוענת שיש 3 שלבים, אותם צריך לעבור פרט או קבוצה שרוצה לעשות שינוי, בתוך המסגרת החברתית, בה גדל. השלב הראשון נקרא שלב הניתוק, השלב השני נקרא שלב העמידה על הסף (השלב הלימינאלי) והשלב השלישי נקרא שלב ההתחברות מחדש. על אף שהתבנית הזו לא נכתבה במיוחד על מחקר של שינוי הרגלים תזונתיים, היא "יושבת" כאן היטב מכיוון ששינוי הרגלי תזונה זה עניין חברתי.

אפשר לומר שהשלב הראשון, שלב הניתוק, קרה אצלנו באותו לילה בו היינו מוכנים להשיר מבט בסרטים קשים לצפייה. הרגשנו תחושת היפרדות מהמעמד שלנו בתוך המסגרת החברתית המוכרת (משפחה, חברים ומעגלים רחוקים) ועברנו לשלב השני.

השלב השני, שלב העמידה על הסף, הוא השלב העיקרי שאני רוצה לכתוב עליו. המאפיינים שלו הם מעורפלים בהכרח. האנשים הנמצאים בשלב הזה הם אינם כאן ואינם שם אלא בין לבין. מצד אחד, התחלתי להרגיש רע אחרי אכילת בשר/ חלב ולא הצלחתי להפיק מהם את אותה הנאה שהם סיפקו לי בעבר. מצד שני, נורא רציתי לחוות את אותם רגשות נעימים שהיו סביב ארוחות משפחתיות הכוללות את המאכלים האלו. נזכרתי בערגה ברגעי ילדות מתוקים, בהם אימי נהגה להאכיל עם הידיים אותי ואת אחי. כל אחד היה מקבל מידיה ביס בתורו ועל כל ביס היה חתיכת לחם לבן טרי, עגבניות מרוסקות עם שמן זית, צ'יפס ביתי ופרוסת בשר אנטריקוט על האש. מחשבות כאלה היו גורמות לי לשאול את עצמי שאלות מאתגרות כמו "מי אני?" ו"האם אני יכולה לחזור לעמדה הקודמת שלי?" תהיתי, אולי היה עדיף להמשיך לאכול כמו כולם, כי צרת רבים חצי-נחמה (או נחמת שוטים). לא ידעתי שאני יכולה להמשיך ליהנות מהזיכרונות הנעימים ולהרגיש את אותם רגשות שהרגשתי פעם, מבלי לאכול את הדברים האלה. הסתבר לי שהגעגועים לרגש מסוים יותר חזקים מגעגועים למאכלים מסוימים.

לקח לי כמה שנים לצאת משלב הערפל הזה (ולפעמים אני עדיין מזגזגת) עד שהגעתי לנקודה בה אני נמצאת היום. מקום שבו אני יכולה לקבל את אותה מידת הנאה מארוחת פירות בשלים ועסיסיים או מאכילת ארוחת רוא-פוד שמזינה את הגוף באמת. מזון מלא חיים הפך עבורי להיות יותר טעים ומגרה מכל גורמה אחר שיגישו לי השפים הגדולים בעולם.

באנתרופולוגיה, השלב השני מדומה לעיתים גם לחושך, לשהייה ברחם או לשלב הנביטה של זרע. כל פרט שוהה בו בקצב שלו ועובר לשלב הבא, בזמן הנכון בשבילו. יכול להיות, שלי לקח הרבה זמן בגלל שגדלתי במשפחה שהחיים סובבים סביב אוכל וארוחות משפחתיות, ייתכן ואנשים שגדלו בבית יותר פתוח, שאוכל לא היה המרכז, יהיה להם יותר קל להם לעבור מתזונה אחת לאחרת. המעבר גם יכול להיות תלוי במידת התמיכה שמקבלים, והיכולת של פרט מסוים שרוצה לעשות שינוי, להקיף את עצמו/ה בקהילה תומכת.

ההתנהגות המאפיינת את השלב הזה יכולה להיות לעיתים של פחד, סבל וכניעה. אנשים יבקרו ויפחידו אותנו בדרכנו החדשה, לרוב מתוך אהבה ודאגה. נצטרך להתמודד עם זה. אולי אפילו יצחקו עלינו, ישמיעו באוזנינו סיפורי אימה על אנשים שעברו לאורח חיים בריא ומתו בגלל זה. אפילו לא יזמינו אותנו לאירועים חברתיים מסוימים. כמה קושי היה סביב ארגון החתונה שלנו, שהרגשנו שאנחנו נכנעים להגיש לאורחים את מה שהם רגילים במקום את מה שאנחנו אוהבים. למזלנו הבנו שהאהבה לזולת לא תלויה בבחירות המזון שלו.

ייקח כמה שייקח, בסוף נגיע לשלב השלישי, שלב ההשלמה. שנקרא גם ההתחברות והתאחדות מחדש. למעשה השלב השני מלמד כי אין למעלה בלי למטה והדרך בין הארץ לשמיים עוברת דרך עננים. המעבר מתזונה שאינה מותאמת לאופי הדיאטטי של האדם לתזונה שכן, עוברת דרך היעדר קו תזונתי ברור.  זהו תהליך של קטבים מנוגדים ועם זאת מכוננים זה את זה ובלתי ניתנים להפרדה. שלב ההתחברות מחדש נתפס כשלב בעל קדושה. ככל הנראה בגלל שהוא מפר או ממוסס את הנורמות השולטות ומאפשר יותר ביטוי לעצמי הייחודי של כל אחד.

כך הרגשתי ועודני מרגישה כשגיליתי את התזונה המבוססת על מזונות חיים ומלאי אור. פתאום נראה לי כל-כך ברור וטבעי שהיקום דאג למזון המותאם ביותר לבני-אדם, בלי שנצטרך לבשל, לשנות או לעבד אותו. הוא מוכן וזמין לאכילה כפי שכל המזונות, של כל היצורים החיים מוכן ע"י אמא-אדמה. נראה לי כל-כך טבעי והגיוני שבעל חיים מסוים ישרוד טוב יותר, אם הוא מתבסס על המזון המותאם לו ביותר. היום רואים כל-כך הרבה בעלי חיים מבויתים אשר סובלים מכל אותם מחלות "השפע" שבני-אדם סובלים מהם, בעיקר סרטן. בגלל שהם נאלצים לשרוד על מזון מאוד מעובד מתועש ונחות תזונתית.

אני אף פעם לא מתפשרת על אוכל שלא טעים לי ואעשה הכול כדי לקבל מקסימום הנאה מאוכל. כל השפע העצום של פירות, ירקות אגוזים וזרעים למיניהם גורמים לי הנאה שימית ממש, יש לי תשוקה אליהם. לימדתי את עצמי להכין מגוון ענק של מתכונים חיים מופלאים, שלא יהיה לי משעמם לרגע עם התזונה הזו. חוץ מזה שהתזונה משתנה אצלנו 4 פעמים בשנה וכל עונה גורמת לי התרגשות מחודשת לקראת מה שהטבע "מבשיל" עבורנו.

המסקנה היא שאי אפשר לעבור מקצה לקצה או מניגוד לניגוד, בבת-אחת. למעט אולי במקרים מאוד קיצוניים של אנשים שכבר חולים במחלה קשה ומבינים ששינוי תזונה ואורח חיים יכול להציל את חייהם. אבל הרוב הגדול חייב לעבור את 3 השלבים האלו, הניתוק, אח"כ העמידה על הסף עד לשלב ההתחברות מחדש וההרמוניה. השוני מאחת לאחר, הוא משך הזמן שנמצאים בשלב השני. אל תאיצו בעצמכם ואל תנסו לזרז את המעבר בין השלבים. במקום זאת, פעלו על-פי האינטואיציות הגופניות שלכם. תנו לגוף שלכם להדריך אתכם בתהליך. 

אהבתם את הפוסט, הוא היה שימושי עבורכם, שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות

רוצים לדעת ולטעום עוד מהעולם הנפלא הזה ? הירשמו למחזור 6 לקורס "בריאות טבעית ורוא-פוד" .

מספר המקומות מוגבל

לחצו כאן למעבר לקריאת הפרטים על הקורס

קראו את הפרטים, מלאו בתחתית העמוד אליו תועברו שם וטלפון ואני מיד חוזרת אליכם עם מענה לשאלות והסברים נוספים. 

באהבה,

דפי 

השינוי שרץ אליך

הנעת הגוף, ספורט, אימון גופני, כושר, התעמלות, ריקוד, יוגה, תופסת עם הילדים, עבודה על השרירים, קראו לזה איך שאתם רוצים, אבל פעילות יומיומית כלשהי דרושה לגוף, אם אנחנו רוצים לשמור על הבריאות, הכוח והנאה מקסימלית מהחיים.

משך תקופה ארוכה הנהגתי שינויים תזונתיים רבים בחיי, עברתי לטבעונות (משהו שלא האמנתי שיקרה לי), בהדרגה המרתי את הקפה ועוגה של הבוקר לארוחת פירות, ירדתי מסוכר וגלוטן, וביססתי את רוב התזונה של על מזון צמחי חי. גם בימי אכילה לא מוצלחים במיוחד, תמיד היה לי את מחר לרצות לעשות כמיטב יכולתי והצלחתי. השינויים הבריאותיים היו יוצאים מן הכלל, נפטרתי ממחלות רבות כמו עצירות, דלקות-גרון, מראה העור נהיה קורן יותר, המחשבה צלולה, יותר שלווה פנימית. כל הזמן הזה ידעתי שפעילות גופנית היא חלק אינטגרלי מאורח חיים בריא, אבל אף פעם לא היה לי רצון טבעי לזה, הייתי מכריחה את עצמי להירשם לחוג יוגה, ללכת למכון כושר היה עינוי בשבילי, יכולתי להעביר שבועות בלי התעמלות, שלא כמו בן-זוגי שמרגיש דיכאון כשלוקחים ממנו את הספורט האהוב עליו. בוקר אחד אפילו הרגשתי לעג-עצמי ובלבול, איך זה שאני יכולה לעשות כאלה שינויים משמעותיים בתזונה, שדורשים ממני אינסוף שעות של השקעה, לימוד, מחקר, התנסות במתכונים חדשים אבל אני לא מסוגלת לתת רבע מהזמן הזה לפעילות גופנית? אפילו הרמב"ם כתב: יש לדעת מתי ואיך להתעמל, כמו שיֵש לדעת על האכילה.

להכין את הקרקע

בוקר אחד שמתי לב לשינוי, פתאום היה לי חשק לצאת לריצה. אני, לרוץ? אף פעם לא נמשכתי לסוג הפעילות הזו, אבל הרגשתי שאני צריכה לפרוק אנרגיה. עם נעלי ספורט מצ'וקמקות ובגדי הבית שלי ירדתי לפארק ופשוט התחלתי לרוץ. הרגשתי כמו פורסט גאמפ, דברים טובים קורים לי בלי שהתכוונתי אליהם. טוב מושך טוב. מסתבר שההשקעה הרבה שלי בתזונה ביחס לפעילות גופנית הייתה משתלמת, כי הכנתי את הקרקע לרגע שבו הגוף ידרוש ממני פעילות גופנית ולא אני אדרוש ממנו. במעבר לאורח חיים בריא יש כל מיני תקופות של ניקוי ושחרור רעלים, בהן לא מומלץ לעשות פעילות אינטנסיבית אבל אחרי שעוברים את השלב הזה, יש תחושה שהגוף רוצה לשחרר אנרגיה. פתאום אני מוצאת את עצמי מלמדת ילדים בגינה לעשות גלגלונים ומבקשת מהם לשחק תוספת, העיקר להניע את הגוף. כבר שנה שאני קמה מהמיטה ויורדת לריצה קלה של 2 ק"מ, 3-4 פעמים בשבוע. בשאר הימים אני פורסת מזרון יוגה על הדשא ומתרגלת. פעילות גופנית מתונה הפכה להיות חלק טבעי מחיי.

יש מספר תנאים אותם יש לקיים אם אנחנו רוצים לשמור על הבריאות. התנאים הם תזונה טבעית, פעילות גופנית, מנוחה, אוויר צח ושמש (ויש את המרכיב הסודי עליו אני מרחיבה בקורס שלי). את רוב זמני אני משקיעה בלימוד אנשים איך מכינים אוכל טעים, בריא וקל להכנה, כי מצאתי שמעבר לתזונה טבעית יש השפעה גדולה על הטמעה טבעית של יתר התנאים. כשהבטן יותר קלה והגוף משוחרר ממחלות יש לנו יותר מרץ לנוע, כשאנחנו עושים פעילות גופנית על בסיס יומיומית השינה שלנו יותר איכותית. פתאום לעשות פעילות גופנית במכון כושר תראה לנו מיותרת, אם אפשר לעשות פעילות בפארק או קרוב לים וליהנות מאוויר צח, אפילו תשימו לב שיגדל הצורך שלכם לעשות אמבטיות שמש, בשעות הבטוחות, כי שמש ואור שווה בריאות.

אז לפני שאתם רצים, רציתי לחלוק אתכם כמה עקרונות שיהפכו את הפעילות לקלה ומהנה:

1. עשו כמיטב יכולתכם, לא יותר ולא פחות – זכרו שמיטב יכולתכם לעולם משתנה מרגע אחד למשנהו. הכל חי ומשתנה כל הזמן. יכול להיות שיום אחד תהיה לכם יותר אנרגיה לרדת לרוץ ולעשות 100 סקוואטים ויום אחר תעדיפו לעשות תרגול עדין מתיחות ונשימות על מזרון יוגה בבית. אם תעשו פעילות גופנית יומיומית, כמיטב יכולתכם, תכניסו לחיים יותר להט, תהיו טובים יותר כלפי עצמכם וכתוצאה מכך תהיו טובים יותר למשפחתכם, לסביבה ולכול. גם אם לא עשיתם אימון כוח TRX מושלם ושרפתם 400 קלוריות, אל תוותרו על עשייה של פעילות מתונה יותר. זה לא הכול או כלום, עצם העשייה היא החשובה.

2. הכניסו טקסיות לפעילות הגופנית – הקדישו את הזמן של הפעילות הגופנית כזמן שמוקדש לעצמכם. אתם עושים משהו טוב בשביל לחזק את גופכם היקר מכל. אמצו לכם רוטינה של פעילות או קומבינציה של תרגילים שמתאימים לכם והתייחסו אליהם במידה מסוימת של קדושה (גוונו לפי הצורך). לפי מצבכם באותו יום, החליטו איזה פעילות אתם עומדים לבצע באותו יום, לפי מצבכם הפיזי והמנטלי, ובצעו אותם במלואם. אל תתנו למחשבות שליליים כמו "אני לא מסוגלת יותר", "למה אני צריכה את זה", להוריד אתכם. הקפידו על מחשבות חיוביות, "כמה אני אוהבת להזיז את הישבן שלי", "כמה טוב לשאוף פנימה חמצן טרי". נסו להתרכז ברגע הזה, הפכו את הפעילות הגופנית למדיטציה, דבר כל-כך נחוץ בשגרת החיים המודרנית. סיימו את התרגול בהודיה. תודו על הגוף שלכם, תאמרו לו כמה שאתם אוהבים אותו. תאמרו לעצמכם תודה על המשפחה שלכם, על החברים. אם אתם מתעמלים בחוץ, אמרו תודה לשמש שנותנת לנו אור. שאו תפילה קטנה. לפעמים קורה לי שאני מצליחה להוציא את עצמי לריצה רק כדי להגיע כבר לטקס ההודיה שלי, שמגיע בתום הפעילות הגופנית.

3. הימנעו מפעילות יתר, בייחוד אם אתם לא מרגישים טוב – פעילות גופנית מחזקת ומחסנת את הגוף ויש בה אפילו לצמצם נזקי אכילה רעים. אבל פעילות יתר עלולה להתיש את הגוף ולהחליש אותו. אין להגזים בהתעמלות כפי שאין להגזים באכילה. ד"ר שלטון כותב בספרו "חיי האדם" שפעילות והתעמלות הן פעולות הרסניות ומנוחה ושינה הם אמצעים בונים, אבל גם אלו וגם אלו דרושות לגוף האדם, אם אנו חפצים לשמור על הבריאות. כגודל הפעילות שעושים כך צריכה להיות גודל המנוחה, כדי לשמור על איזון חיובי בגוף. יש אנשים ש-40 דקות של פעילות יומיומית אינטנסיבית תהיה טובה להם, ויש כאלה שזקוקים למנוחה ושינה רבות יותר.

4. מצאו את הפעילות המתאימה לכם או שלבו כמה סוגים – צמד המילים הפותח את הפוסט הזה הם "הנעת הגוף", כי בעצם מה שחשוב הוא להפעיל את הגוף שלנו על בסיס יומיומי. בין אם זו רכיבה על אופניים לעבודה, משחק תופסת עם הילדים, ריקוד, שחייה, טיפוס על קירות, ג'אגלינג בפארק, אם מה שטוב לכם הוא לעשות מדי יום הליכה קלה של חצי שעה, לא אומר שאתם פחות בריאים מאדם שקורע את עצמו במכון כושר, נהפוך הוא, לכו עם מה שעושה לכם טוב, שנעים לגוף שלכם, שעושה לכם חשק להתמיד וגורם הנאה.

5. לא לאכול לפני פעילות גופנית וגם לא מיד אחריה– גוף אדם מסוגל לבצע מיליוני פעולות בו-זמנית. אבל כשזה נוגע לדברים הגדולים, פעילות גופנית אינטנסיבית, עיכול ארוחה כבדה, התמודדות עם רגשות חזקים. הגוף ישקול איפה הכי כדאי לו להשקיע את מרב המאמצים על חשבון דבר אחר. במקרה של פעילות גופנית על קיבה מלאה, הפעילות תבוא על עיכול ייסודי וכתוצאה מכך עלולים להרגיש גזים, נפיחויות, עצירות וכו'.

אומרים שהורים מחנכים את ילדיהם ומורים להם את הדרך, אבל האמת היא שלעיתים אני מרגישה שהבן שלי מגדל אותי ומלמד אותי כל הזמן שיעורים על החיים. אתמול התבוננו בו, בן-זוגי ואני, איך הוא משחק בגינה, מזיז את כל גופו בחופשיות, בלי מעצורים, פורק אנרגיה בהנאה גדולה. הפעילות הגופנית היא כל-כך טבעית עבורו, כמו הצורך שלו באכילה ובשינה. זו המשמעות הגדולה של הפוסט הזה, לאמן את עצמינו להגיע למצב שפעילות גופנית תהפוך להיות עניין שגרתי עבורנו, שלא נרגיש שאנחנו מאלצים את עצמנו לעשות פעילות גופנית ואנחנו עושים אותה רק כדי לרצות את הסביבה. תפתחו את ההסכם שעשיתם בעבר לפיו "פעילות גופנית זה עול" וערכו הסכם מחודש המבוסס על האמת. פעילות גופנית יומיומית, המותאמת לצרכים האישיים שלך, היא דבר נפלא וטבעי לגוף, כמו שטבעי לנו לנשום, לאכול ולנוח, ולשמור על האיזון בין כל התאנים לבריאות מיטבית.

טיפ קטן להבדל גדול

הכרת המפתח למציאת האיזון בין בריאות לבין הרגשה לא טובה, טמון, לרוב, במזון שאנו אוכלים. אם נהיה יותר מודעים להשפעת המזונות השונים על איזון החומציות-בסיסיות בגופנו, נוכל לעשות את הבחירה הנכונה בשמירה על בריאות רציפה וטובה.  

יחס של 70% לטובת מזונות בסיסיים

לפני כמה ימים, בעודי מנדנדת את בר בנדנדה בפארק הירקון "גבוה, גבוה, עד השמיים" הוא מבקש ממני, אני מקבלת טלפון מחברה: "אני כבר שבוע עם חום, הרופא המליץ לי לקחת שוב אנטיביוטיקה ואני לא רוצה, כי זו תהיה הפעם הרביעית השנה. מה את מציעה לי לאכול כדי לזרז את ההחלמה?" האמת היא שדי נלחצתי כי אני לא מכירה אוכל מרפא, יש רק ריפוי אחד והוא כוח החיות של הגוף, אותו כוח שגורם ללב שלנו לפעום. המלצתי לו לתמוך בתהליך ההחלמה של הגוף בכך שימעיט אכילה או לאכול רק דברים קלים לעיכול כמו פירות וירקות וכמובן להרבות במנוחה. למרות זאת הרגשתי שלא עזרתי מספיק. "אימא לא לדבר בטלפון עכשיו" דרש בר את מלוא תשומת הלב שלי לנדנודים מצד לצד. ניתקנו יפה את השיחה, אבל בראש המשכתי לחשוב מה אפשר להציע למישהו שרוצה לעשות צעד לכיוון של בריאות טבעית (עובדה שהיא פנתה אליי) אבל שלא יהיה כל-כך שונה וקיצוני מהדרך שבה היא רגילה עד היום להתמודד עם מחלה.

התשובה חכתה לי בבית, סקרתי את מדפי הספרים והוצאתי משם את "המדריך למזונות חומציים ובסיסיים" ספרון קטן וחשוב בהוצאת פוקוס, שמלמד איך שמירת על איזון החומציות בסביבה הפנים-גופית תורם לתפקוד טוב יותר של המערכת החיסונית, מגן מפני מחלות, מונע הזדקנות מוקדמת ואף קשור במחלות נפוצות כמו עייפות כרונית, יתר לחץ דם, בעיות במערכת העיכול, אוסטיאופורוזיס ועוד. אין ספק, זהו כלי חשוב ופשוט להבנה ויישום, מבלי לעשות שינויים תזונתיים קיצוניים.

רמת החומציות, ה- pH נמדד בסולם של 0 עד 14. הערך 7 הוא נייטרלי, נמוך מ-7 נחשב חומצי, וגבוה מ-7 נחשב בסיסי. כדי לשמור על בריאותינו, על ערך ה-pH של הדם בעורקים להיות בסיסי מעט, בין 7.3-7.4, סטייה משמעותית מערכים אלו לא מאפשרת חיים (הרמה משתנה בין הנוזלים השונים בגוף, הקיבה למשל הרבה יותר חומצית). זה מראה כמה חשובה לגוף השמירה על איזון והוא יהיה מוכן לעשות הרבה פעולות שעלולות להיחשב כ"טעות", על מנת לשמור על הרמה הזו.

אלברט ז'נט-גיאורגי, חתן פרס נובל והחוקר שגילה את הויטמין C אמר פעם: "הגוף נועד להיות בסיסי אך תפקודו חומצי". הוא התכוון לכך שתהליך המטבוליזם כל הזמן גורם לייצור של חומצות, אבל התאים והרקמות של הגוף זקוקים לסביבה בסיסית, כי חומצה תהרוס אותם. לכן, הגוף צריך שכל הזמן יהיה לו מאגר של בסיסים להתמודד עם החומצות הנוצרות. האבולוציה ייעדה אותנו לאכול בעיקר מזונות בסיסיים שהם פירות, ירקות ועלים ירוקים ומעט מזונות חומציים, כדי שיישמר מאגר בסיסים איכותי, הבעיה היא שהתזונה המערבית הטיפוסית היא בעקרה יוצרת חומציות ואז אין מספיק מאגרים. המזונות החומציים הנפוצים כוללים: סוכר לבן, חיטה, תירס, אורז, קפה, אלכוהול, חלבונים מן החי, משקאות תוססים, סיגריות ועוד.

להלן חלק מהנזקים הנגרמים מעודף חומציות:

פגיעה בעמידות עצמות השלד והשיניים. כשאין לגוף מספיק מאגרי בסיס מהמזון הוא יתחיל לשאוב מינרלים ובסיסים מהעצמות והשיניים. אוסטאופורוזיס היא מחלה שנפוצה בעיקר במדינות שהתזונה בהן היא מבוססת על מזונות חומציים. העובדה שהגוף לוקח סידן מהעצמות היא איננה טעות של הגוף. הגוף אף פעם לא טועה, אלא זה הדבר הכי חכם שהגוף יכול לעשות. הוא מעדיף שהעצמות יהיו פחות חזקות מאשר שתהיה עודף חומצה בכליות, שיכולה מיידית להרוס את הרקמות העדינות.

עייפות כרונית. ככל שגופו של אדם חומצי יותר, הוא עייף יותר. חומציות יתר מפחיתה את אספקת החמצן לתאים ולרקמות בגוף. בנוסף, הגוף משקיע הרבה אנרגיה במטרה לנסות לתקן את המצב.

חסינות מופחתת למחלות. ללא איזון חומצה בסיס דופנות התאים מתקשות והיכולת לחדור אליהן עם מזון וחמצן נפגעת. התאים נחלשים ואיתה היכולת לפנות פסולת מהגוף.

דלקתיות. תוצאה נוספת של חומציות יתר היא ריבוי דלקות, שהם תגובה טבעית לתהליכי החלמה. בתהליך הדלקתי רקמה שחוקה או ניזוקה מתפרקת ועוברת מחזור ובמקומה נוצרת רקמה חדשה,כשיש כמות גדולה של תאים שניזוקים, בגלל הסיבה הקודמת וחוסר היכולת לשחרר מתוכם חומרי פסולת ולקלוט חומרים חיוניים, יש ריבוי דלקות.

הזדקנות מוקדמת. החומציות מונעת מהתאים לייצר ולשמר כראוי את החלבונים שנדרשים כדי לתקן אותם, וללא היכולת לתקן את עצמם, התאים מזדקנים. גם התפקודים הקוגניטיביים נפגעים, שכן לחומצה יש השפעה שלילית גם על תאי עצב.

איך נגלה האם אנחנו חומציים?

אם תפריטכם מורכב ברובו מהתזונה המערבית הממוצעת סביר להניח שאתם סובלים מעודף חומציות במידה זו או אחרת. אך אם היא תזונתכם עשירה בחומרים מזינים ומינרלים, ייתכן שהאיזון הוא תקין. אגב, יש קשר בין איזון פיזיולוגי בין חומצה לבסיס לבין איזון נפשי ותחושת שלווה פנימית.

דרך נוספת למדוד את רמת החומציות היא באמצעות נייר לקמוס (נייר PH) ובדיקת שתן פשוטה. כשנייר זה בא במגע עם חומר בסיסי או חומצי, הוא משנה את צבעו. אחד התרגילים  שיקבלו משתתפי הקורס "בריאות טבעית ורוא-פוד" הוא למדוד במשך שבוע, עם השתן הראשון של הבוקר, את רמת החומציות. בד"כ מספיק שנרבה במזונות בסיסיים על חשבון חומציים במשך שבוע ימים, כדי לראות שחל שיפור.

איזון רמת החומציות הלכה-למעשה:

1. רוב המזונות שאתם אוכלים בכל ארוחה צריכים ליצור בסיסיות. בערך 60-70% מזונות יוצרי בסיס
2. המזונות היעילים ביותר בתיקון סביבה פנימית חומצית הם: פירות, למשל, מלון, מנגו, פירות אדומים, פפאיה, ענבים, אבטיח, אבוקדו, ירקות וירקות עליים כמו צנון, שייקים ירוקים, קישוא, שמיר, פטרוזיליה, חסות מכל הסוגים, שעועית, בטטות, לפת, סלק, תפוחי-אדמה ועוד
3. מומלץ להמנע מפחמימות מזוקקות, סוכר מזוקק, קפה, משקאות קלים ורוב המזונות המעובדים, נקניקים, דגים מלוחים, שומני טרנס כולם יוצרי חומציות גבוהה מאוד.
4. מזון חמוץ הוא לא בהכרח חומצי בתוך הגוף. תפוז הא יוצר בסיסיות, למרות שהוא מעט חומצית מבחינה כימית.
5. רוב התרופות גורמות להשפעה חומצית על הגוף. ביניהן, אנטיביוטיקה, אנטיהיסטמינים, פסיכוטרופיות, אנטיספטיות, משככי כאבים ועוד. למעט תרופות נגד צרבת. אשר בכל מקרה נגרמת בגלל עודף חומציות ועדיף תמיד להסיר את הגורם המפריע, מזון או מנהגים שיוצרים חומציות, מאשר לקחת תרופות נוגדות צרבת.

אם נרבה במזונות בסיסיים ונמעיט באלו החומציים, הגוף שלנו יסתגל לכך ויחווה סיפוק רב. אם מעת לעת אתם עשויים להשתוקק יותר למזונות יוצרי חומציות, כי זה דחף טבעי, אל תתנו לזה לשבור אתכם. פשוט ודאו שהארוחה הבאה תכלול מזונות שיוצרים בסיסיות רבה. המעבר לאורח חיים בריא ותזונה טבעית הוא קצת כמו להתנדנד על נדנדה, לפעמים נאכל יותר מאוזן ולפעמים פחות, מה שחשוב הוא האופן בו אתם מזינים את גופכם רוב הזמן ותראו שהבריאות תבוא באופן טבעי.

– אהבתם את הפוסט, הוא היה שימושי עבורכם? שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות. 

– לקבלת כתבות נוספות, טיפים, טריקים ומכונית חדשים, ממני באהבה לחצו על הקישור: http://goo.gl/I93qAH

 – מעוניינות/ים לצפות בפרטים נוספים על קורס הבא שנפתח ב-3/7/15? לחצו כ-א-ן

באהבה, דפי 

חוויותיי מבית-הספר של אן ויגמור ומתכון למשקה "מחדש נעורים"

זה התחיל לא טוב, ירדנו מהמטוס בפורטו-ריקו ב-3 לפנות בוקר, אחרי 24 שעות במסע לשם. מונית, שהוזמנה מראש ע"י בית הספר לבריאות טבעית ע"ש אן ויגמור, אספה אותנו לדירה יפה ונקייה בתוך מתחם בית הספר. עד לשם הגענו אריק, בר ואנוכי כדי שאוכל ללמוד ולחוות, באחד המוסדות הותיקים והנחשבים ביותר בעולם, איך לבצע נכון תהליך של ריפוי וניקוי רעלים. מותשים מהמסע הארוך נשכבנו לישון במיטה נקייה ונעימה, במרחק צעד וחצי מהאוקיינוס האטלנטי, כשברקע מתנגנת מנגינת הגלים המתנפצים אל החוף. כשהתעוררנו, הדבר הראשון שעשינו היה ללכת לחפש פירות טרופיים, הרי אנחנו נמצאים בנקודה על כדור הארץ בה אמור להיות השפע הכי גדול של פירות. מהר מאוד התאכזבנו לגלות שבפורטו-ריקו, מדינת חסות של ארה"ב, יש הרבה יותר ג'אנק-פוד, מסעדות בורגר, ובתי-מרקחת מאשר כל דבר אחר. צעדנו ברגל מרחק גדול לסופר-מרקט (אין דבר כזה תחבורה ציבורית, כי לכולם יש רכב אמריקאי) וגם שם כמעט ולא היו פירות וירקות נורמאליים, רק כמה מיובאים של תאגיד המזון "Dole" . מאוכזבים חיפשנו אחר מסעדה שנוכל למצוא בה ארוחה טבעונית נורמאלית ולא היה! בסוף מצאנו את עצמינו אוכלים בקיוסק מקומי בוטנים קלויים, זיתים משומרים, נאצ'וס וכל מיני רטבים עתירי-סוכר וצבעי-מאכל.

תגובת הגוף שלי לא אחרה לבוא עוד באותו ערב התחלתי להרגיש רע. הבנתי שהשילוב של המתח הרב שליווה את ההכנות למסע הארוך שלנו למרכז אמריקה, עם תינוק שבדיוק באותו יום חגג שנתיים, וכל האוכל המעובד והמתועש, גרמו לגוף שלי להגיד עד כאן. הרפואה הקונבנציונאלית מכנה את מה שהתחיל להתפתח אצלי "מחלה". אם הייתי הולכת לרופא הוא היה אומר לי שתקף אותי "וירוס" או "חיידק" וצריך להלחם בו עם תרופות. הבריאות הטבעית (ההיגיינה הטבעית) קוראת לזה תחילתו של תהליך ריפוי עמוק, שבא אליי בצורה מסודרת ומדויקת. למזלי הגדול הגענו לבית-הספר יומיים לפני תחילת הלימודים ומסתבר שזה בדיוק הזמן שהגוף שלי היה צריך. על-מנת לתמוך בתהליך, נכנסתי מיד לצום הכולל רק שתיית מים מזוקקים בעת צמא, ומנוחה מלאה במיטה נוחה, קרוב לחלון עם אוויר צח (זה לפחות היה בשפע). במשך יממה הרגשתי הכי רע שהרגשתי בחיי. היה לי חום גבוה, הגוף שלי זעק מכאבים. למרות זאת, היה לי ברור שאני הולכת עם הגוף ולא מתערבת בתהליך הריפוי. כאב לי כמעט כמו בלידה של בר, שגם אותה עברתי בצורה טבעית. מצב הרוח שלי היה כל כך מדורדר בגלל הרעלים שהשתחררו ומחפשים את דרכם החוצה מהגוף, שלא הפסקתי לבכות.

24 שעות לא זזתי מהמיטה, רוב הזמן ישנתי והזיתי הזיות בגלל החום ואז קרה הקסם הגדול שקורה כל פעם שנותנים לגוף את התנאים המתאימים לריפוי, הוא נרפא בכוחות עצמו! אחרי יממה של חוסר תיאבון מוחלט, הדבר שהוציא אותי מהמיטה היה חשק אדיר למי-קוקוס טרי (גם זה היה שם בשפע). לא נסחבתי שבועות עם צינון, שיעול ועוד סימפטומים שנגרמים בעקבות התמודדות לא נכונה עם תהליך הריפוי, כמו שהיה קורה לי בערב. מצב הרוח שלי השתפר פלאים. כבר באותו אחר-הצהריים התחיל "הקורס האינטנסיבי לבריאות טבעית ורוא-פוד", שייסדה ופתחה ד"ר אן ויגמור ז"ל. היינו 20 וקצת משתתפים מכל העולם וחילקו אותנו לשתי קבוצות, דוברי אנגלית ודוברי ספרדית. כל סטודנט קיבל קלסר עב-כרס אותו סחבנו לכל שיעור ומפגש.

עם קלסר עבה, צמיד ותג התחלנו את הלימודים וניקוי הרעלים

הלימודים נמשכו 8 ימים, כל בוקר מתחיל ב-5:30 עם תרגול יוגה, לאחר מכן שיעורים בנושאים שונים כמו: היתרונות של עשב חיטה והנבטות, קומפוסט ואיך מגדלים את האוכל שלנו בעצמינו. ב-9 אכלנו ארוחת בוקר שקטה, שאסור לדבר במהלכה. אכלנו 3 ארוחות ביום, על טהרת "רוא-פוד". הבסיס של כל ארוחה היה "מרק אנרגיה". זה בעצם שייק ירוק המורכב מכמות גדולה של נבטים ונבטוטים מהמון סוגים, ירקות ועלים ירוקים. את המרק ליווי תוספות משתנות. בבוקר זה היה תוספת פפאיה ודייסת צ'יה, אחר הצהריים אכלו את ה"מרק" בליווי של סושי-רוא, בורגרים-רוא או פסטה מקישואים חיים ובערב אכלנו את המרק הירוק בליווי של אבוקדו/ ממרח אגוזים. בין הארוחות קיבלנו שתי הפסקות של ארוחת פירות קטנות. מלבד העובדה שהיה חסר קצת פירות לטעמי בתזונה, נהניתי מכל ביס שהכנסתי לפה. לאוכל היה טעם אלוהי, התענגתי עליו. הכול היה כל-כך טרי ומרענן. כל מה שאכלנו גדל בבית-הספר, בחממות מיועדות. השאריות של האוכל, הקליפות וכו' הופכות להיות הקומפוסט והדשנים של המזון הבא. כל פעם שנכנסתי לחדר האוכל לקחתי שאיפה גדולה מהריח הנפלא שהיה בו, של שדה ירוק ומתוק.

מרק אנרגיה של אן ויגמור עם פפאיה ותוספות

ארוחת צהריים בשבוע הניקוי

אפילו בר אהב את הבורגרים-רוא וגם נבטים (:

הלימודים היו מאוד אינטנסיביים, והסתיימו כל יום בשבע בערב, וגם אז שלחו אותנו לחדרים עם משימה: לעשות לעצמינו טיפול הידרו-תרפיה, או במילים אחרות חוקן. בהתחלה נורא נבהלתי מזה, זה הזכיר לי את הימים הנוראיים בצבא, שסבלתי מעצירות כרונית כל כך קשה עד שהיו שולחים אותו לבית החולים שיעשו לי שם חוקן. המדריכה לתהליך הניקוי הזה, קרולין קראו לה, שהייתה יפייפיה אמיתית, גבוהה, מרשימה ומלאת חוש הומור, לא הסכימה לוותר לי בעניין הזה וליוותה אותי בתהליך עם המון רגישות. היא אמרה לי כמה חשוב לעשות אחת לכמה זמן ניקוי של המעיים. שזה תהליך עדין ולא כואב שאחריו מרגישים פשוט נפלא, הראייה מייד מתחדדת, כי העניים הם בבואה של המעיים שלנו, המחשבת נהיית יותר מפוקסת, עור הפנים נראה טוב יותר.

אחרי ארוחות הצהריים היו לנו סדנאות הכנת אוכל מדהימות. אין דבר המקרב ומשפיע על המעבר לאורח חיים בריא כמו להתנסות בהכנה וטעימה של מגוון המאכלים שיש לאורח חיים המבוסס על מזונות חיים (רוא-פוד) להציע לנו. כשאנשים קולטים שיש שהוא גם בריא, טעים, קל ופשוט להכנה הם מבינים שהם לא מוותרים על שום דבר, להיפך, כל אוכל אחר הוא ויתור. הכרתי שם כמה אנשים שבאים מכל מיני מקומות בעולם, מדיי שנה, רק כדי לאכול את האוכל שמוגש בבית-הספר בלי להשתתף בלימודים (אם הם היו משתתפים בלימודים הם גם היו לומדים כמה קל להכין אותו). הכנו פאי תפוחים, מבסיס של אגוזי לוז מושרים היטב וטחונים יחד עם תמרים ומעל שכבות של תפוחים אורגניים וביניהם קרם המורכב מתפוחים, תמרים וקינמון טחונים בבלנדר. הכנו פודינג קוקוס טרי, פטה אגוזים, קרקרים וגרנולה במייבש מזון וכמובן למדו אותנו להכין את המשקה המיוחד שפחתה ד"ר אן ויגמור שנקרא "רג'ובלק"

מקור השם של המשקה הוא מלטינית re-juvelac" " כלומר "מחדש נעורים". את המשקה מכינים באמצעות כרוב ומים מזוקקים בלבד. בתהליך הכנתו, הכרוב עובר תהליך תסיסה שבו נוצרת הצורה הזמינה ביותר של חיידקים ידידותיים, ממין אצידופולוס. מחקרים הראו כי חיידקים אלו, מסייעים לתפקוד תקין של מערכת העיכול, שיפור פעילות המעי הגס וחיזוק המערכת החיסונית. אנטיביוטיקה הנלקחת דרך הפה פוגעת גם בחיידקים אלו, על-מנת לשקם את פלורת המעיים קיימת ההמלצה לצרוך אותם. קיימות שיטות רבות לבצע תהליך של ניקוי רעלים, רג'ובלק הוא חלק אינטגראלי משיטתה של אן ויגמור. אסכולות אחרות של בריאות טבעית מציעות דרכים שונות לניקוי רעלים.

נותנת יד בסדנאות הכנת אוכל

פאי תפוחים רוא, יותר טעים מכל פאי שאכלתי

לאן ויגמור יש סיפור חיים מאוד לא פשוט. היא נולדה בצפון אירופה הקרה ב-1909. בגיל צעיר הוריה היגרו לאמריקה והיא נותרה עם סבתא. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא ברחה לאמריקה שם עזרה להוריה עם המאפייה הלא-מוצלחת שלהם. יום אחד, בדרך לעבודה, היא חוותה תאונה מאוד קשה ורסקה את שתי רגליה. הרופאים קבעו שהיא לעולם לא תוכל לחזור ללכת. להוריה לא היה כסף לטיפול רפואי והיא ניסתה לרפא את עצמה בזכות הידע שהיא למדה מסבתה בילדות. הבסיס לידע היה לאכול מזון כמה שיותר טבעי, לגדל ולטפח אותו בעצמך. היה לה ברור שהמזון המותאם ביותר לאדם הוא פירות, ירקות, ירוקים ואגוזים וזרעים למיניהם, אבל במקום בו היא נולדה ואף במקום אליו היגרה, בוסטון שבארה"ב, הם מקומות קרים שאין בהם פירות בשפע. לכן ברירת המחדל במצבים כאלה היא לגדל את האוכל בעצמך ולא להתפשר על אוכל שאיננו טבעי לאדם. במצבים שיש מחסור בפירות אפשר ורצוי להנביט קטניות וזרעים. ללא ההנבטה אין למאכלים אלו ערך מיוחד ואילו בנביטה הם הופכים להיות ירק טרי, עשיר בויטמינים, מינרלים, וקל לעיכול. לאחר התאונה היא אכלה בעיקר נבטים ונבטוטים שהיא בעצה גדלה ולאחר תקופה קצרה הגוף שלה הצליח לשקם את עצמו והיא חזרה ללכת. מאז היא פתחה מאוד את תנועת הרו-פוד העולמית, שעזרה ועדיין עוזרת לרפא אלפי אנשים מכל העולם, באמצעות גישה טבעית וללא תרופות. היא הקימה את מוסד לבריאות טבעית בבוסטון ובשלב מאוחר יותר בחייה, היא הקימה את המוסד בו אני למדתי, בפורטו-ריקו. הוא הוקם דווקא שם מתוך אמונה שהתנאים האידיאליים ביותר לבריאות הם מזג אוויר טרופי ונעים (25-27 מעלות כל ימות השנה), הרבה שמש ופירות טרופיים בשפע (שהיום נדחק ע"י תאגידי אוכל לא-בריאים במיוחד). אן ויגמור נפטרה בגיל 86 בשרפה שפרצה בדירתה שהייתה בקומה האחרונה של בית-הספר בבוסטון.

המורשת שלה חיה עד ימינו. על אף שיש לי כמה הסתייגויות מהשיטה של אן ויגמור בנוגע למה נכון ולא נכון לאכול, כמו למשל שאינני חסידה של שתיית עשב חיטה מפני שבעיניי האדם צריך לאכול ולשתות מה שמסב לו הנאה וטעים לבלוטות הטעם והרי עשב חיטה איננו כזה. גם בנוגע לאכילה מרובה של קטניות מונבטות, זה טעים מדיי פעם לשלב בסלט אך אם אני אעשה ארוחה מלאה שהיא רק מקטניות מונבטות אני לא אקבל ממנה תענוג גדול.

כן זכיתי לקבל מבית הספר המיוחד הזה ידע שווה זהב בכל הנוגע לאכילה מדיטטבית. את הטכניקה הזו אני נהנית כל-כך לאמץ לחיי ולהפיץ הלאה. לא פחות חשוב מהו המזון שנכנס לגוף אלא באיזה מצב נמצא הגוף שהוא מקבל אותו. אנחנו צריכים להתאמן לאכול כשאנחנו רגועים ושלווים, להביא את מלוא תשומת הלב. בתהליך האכילה קורה דבר שהוא לא פחות מקדוש, המזון שאנו מכניסים לפה הופך להיות חלק מהגוף שלנו מהרקמות שלנו. אין לאכול בשעה שאנחנו עסוקים בדברים אחרים, צריך ללעוס טוב ולהביא רק דברים חיוביים לשולחן האוכל. אני מודה שזכיתי להכיר חברים חדשים מכל העולם, גם הסטודנטים שהיו איתי וגם הצוות הנפלא במקום, שמנוהל ומתוחזק ע"י נשים חזקות שמפיצות המון חום, אהבה וחכמה.

ליאולה. מורה לחיים, מעוררת השראה

אחד השיעורים האחרונים בקורס נקרא "חיזוק חיובי", זה היה אחד השיעורים החווייתיים ביותר שעברתי. העבירה אותו חברתה הטובה של אן ויגמור, אישה בת 85, צלולה וחדה כמו תער, שמה ליאולה. בתחילת השיעור ליאולה פתחה קופסה עם כל מיני תחפושות. בתורות כל סטודנט צריך להתחפש למלך או מלכה וכל שאר הסטודנטים צריכים להגיד לך רק מילים חיוביות וטובות מתוך ההכרות איתו או איתה. בסוף השיעור הייתה מסיבת סיום וריקודים שמחים. כולם היו באווירה ומצב-רוח נפלא. מנהלת בית הספר, חילקה לכל בוגרי הקורס תעודה וכובע שהיה בעצם בד הנבטה, זה היה משעשע… הרגשנו שיכורים מצחוק על אף ששתינו קוקטייל נטול אלכוהול המורכב מרג'ובלק ומיץ דובדבנים טריים.

טקס סיום וחלוקת תעודות עם קוקטייל וירג'ין

כל הזמן הזה שאני הייתי בקורס אריק ובר העבירו את זמנם בשוטטות באזור הקרוב לקורס, על שפת הים ובהכרות עם חברים חדשים. מלבד העובדה שהמקומיים לא אוכלים בריא, הם האנשים הכי נחמדים וידידותיים בעולם. בתום הקורס האינטנסיבי שעברתי לניקוי רעלים,  בר למד להגיד את המשפט הראשון שלו: "אני רוצה לשתות עוד קוקוס" ומה שהתחיל לא טוב הסתיים כאחת החוויות המיוחדות והמלמדות ביותר בחיי.

כמה קוקוסים אפשר לשתות ביום ?

מתכון להכנת רג'ובלק כרוב:  

מצרכים

420 מ"ל מים מינרלים או מזוקקים

3 כוסות של כרוב קצוץ (ניתן לקצוץ באמצעות מעבד-מזון או סכין חיתוך)

אופן הכנה

הכניסו לתוך הבלנדר את כל המרכיבים, הפעילו על עוצמה נמוכה ועברו בהדרגה לעצמה גבוהה עד לקבלת טקסטורה אחידה.

העבירו את הנוזל לצנצנת זכוכית, כסו עם בד נושם, ולפפו גומייה מסביב.

השאירו את הצנצנת על השיש, בטמפרטורת החדר, למשך 48-72 שעות.

כעבור יומיים-שלושה, סננו את הנוזל שבצנצנת דרך מסננת צפופה או בד-גבינה ושמרו את הנוזל המסונן בתוך בקבוק זכוכית, במקרר.

אהבתם את הפוסט הזה? הוא היה שימושי עבורכםן? שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות

רוצים לקבל ממני עדכונים שוטפים, טיפים, טריקים ומתכונים? הרשמו לניוזלטר בקישור הזה —> http://goo.gl/I93qAH

ב-3/7 נפתח מחזור 3 של הקורס "בריאות טבעית והכנת מתכוני רוא-פוד" בהנחייתי. מוזמנים לקרוא פרטים נוספים בקישור הזה —> http://goo.gl/rdVKXK 

שולחת חיבוק,

דפי

תזונת קיץ

תזונת קיץ לא רק מסבה לנו הנאה, חיוניות ותענוג חושי, יש לה יתרונות מפתיעים כמו לעזור לנו להתמודד עם החום וחסכון בכסף. איך עושים את זה? צירפתי גם תפריטים שבועיים מומלצים.  

לפני 3 חודשים בחום של 34 מעלות, העברתי סדנת רוא-פוד עשירה בפירות, ל-20 תיירים מכל העולם, בקוסטה-ריקה. זה היה במלון בוטיק קריבי כמו שמציירים בדמיון. רצפת עץ עשויה במבוק, שולחנות וכסאות מעץ מלא, עצי-דקל ננסיים במקום קירות ומאווררי תקרה גדולים. הכנתי סורבה מנגו וגלידת בננות, הגשנו למשתתפים, אננס, אבטיחים, מוס קוקוס טרי ומרענן, סלט ירוק עם פפאיה, ענבים ואבוקדו ועוד… בתום הסדנה, נגשו אליי בתור, אחד אחרי השנייה, להודות לי על החוויה ושהם מאוד היו רוצים לשדרג את תפריטם עם יותר בריאות טבעית, אבל…

הייתה שאלה אחת שכולם חזרו עלייה. רוב המשתתפים הגיעו מארצות אירופה, רוסיה, צפון ארה"ב וקנדה, שם זמינות הפירות בחורף היא דלה והסבירו לי שאם הם היו רוצים לחיות על רוא-פוד בחורף הקר הם יגוועו ברעב. עמדתי מולם, קצת מגמגמת, וניסיתי להסביר שמוצא האדם הוא מהאזורים הטרופים, שם מזג אוויר חמים ונעים כל השנה (קצת חסר התחשבות מצידי להגיד). הצעתי להם להתרכז בחורף בירקות, עלים ירוקים, זרעים מונבטים ואגוזים ולחכות בסבלנות שיגיע כבר הקיץ.

עכשיו, שהעונה החמה כבר כאן, אין יותר תירוצים והגיע הזמן לעבור לתזונת קיץ. הכוונה היא לתזונה שעיקרה שפע צבעוני ועשיר של פירות, עונתיים, טריים ובשלים. בכל יום פירות אחרים וטעמים חדשים יענגו את בלוטות הטעם, שיהפכו להיות יותר ויותר מעודנות, ככל שנרבה במזונות טבעיים. רוב האנשים שאני מכירה אוכלים אותו הדבר כל השנה, אבל אצלי התזונה משתנה בכל עונה. אני נהנית מפירות הסתיו, החורף והאביב אבל כשמגיע הקיץ, אי-אפשר לתאר במילים את ההתרגשות שלי. אני מחכה לבוא המנגו כמו פריק-גאדג'טים שמחכה להשקת ה-LG החדש. אני מפנטזת כל החורף על ארוחת מונו-תאנים הישר מהעץ, מדמיינת את עצמי רצה כמו ילדה בת 4 בתוך קטיף-עצמי של תותי-עץ, פטל-אדום וענבים, וכמובן הפוזיציה האהובה עליי מכל, לאכול חצי-אבטיח עם כף, על חוף הים.

מעבר לתענוג הגדול שמזמנים לנו הפירות באכילתם, יש לתזונת-קיץ יתרונות בריאותיים נפלאים:

פירות לסימביוזה עם הסביבה. תזונת קיץ משחררת אותנו מהתלות במזגן. הפירות הם קלים לעיכול ולכן הגוף משקיע פחות אנרגיה על עיכול ויותר על צינון הגוף. מזון עתיר בשומן מרוכז קשה לעיכול והגוף מייצר הרבה חום פנימי בתהליך הפירוק. כתוצאה מכך הרבה יותר חם לנו. אנשים שמרבים בשומן וג'אנק-פוד נאלצים להישען (במלוא מובן המילה) על מיזוג אוויר מלאכותי, כל שעות היממה. אני רואה ילדים שההורים שלהם מעדיפים להושיב אותם עם גלידה שומנית במזגן במקום אבטיח קר בים וליבי מתכווץ. ואני לא מדברת על שעות של שיא החום.

פירות הם גם מסנן ההגנה שלי בקיץ. הדרך הטובה ביותר ליהנות מעור בריא, חלק וקורן היא להרבות בפירות שהם עשירים בנוגדי-חמצון ודלים ברדיקלים חופשיים. השילוב של אוכל מעובד ועתיר שומנים רב-בלתי-רווים + קרם "הגנה" מפני השמש + שמש חזקה יוצר שילוב כימיקלי מסוכן, המזיק מאוד לתאי העור. חשיפה לשמש הינה הכרחית וחשובה, יש להקפיד להיחשף לאור מדיי יום, אבל בקיץ יש שעות בטוחות ושעות מסוכנות. רצוי להימנע מחשיפה בין השעות 11 עד 16, עם קרם "הגנה" או בלעדיו. המחשבה שהשמש, העוברת מיליוני קילומטרים בחלל וחודרת אטמוספירות, תחסם ע"י קרם מטופש במחיר מופקע היא תמוהה בעיניי. הדבר היחיד שהקרמים הללו עושים היא למנוע את האדמומיות והכאב, שהם הדרך של הגוף להגיד מתי השמש נעימה ומועילה ומתי היא מזיקה ומסוכנת.

אם אין מים תאכלו פירות. מי שאוכל מספיק פירות, כמעט ולא צריך תוסף מים. הטבע הוא מאוד מסודר, יש סיבה לכך שפירות הקיץ (אבטיח, מלון, ענבים ועוד) עשירים במים. ולא סתם מים, אלא מים שעברו תהליך טיהור וזיקוק ע"י הפרי. בקיץ, במיוחד, רצוי להימנע משתיית מים מינראלים בבקבוקים, החום גורם לפליטת כימיקלים מהפלסטיק לתוך המים. החוק המנחה אותנו צריך להיות: שתה כשאתה צמא ורק כשאתה צמא. מאז שעברתי לתזונה טבעית הפסקתי להסתובב מחוברת לבקבוק מים כמו אינפוזיה. אנשים אומרים שזה מסורבל להתנייד עם פירות, תוך שהם מחזיקים בקבוק מים אחד ביד ואחד בתיק ליתר ביטחון, שלא התייבשו… תזונה מערבית עתירת מלח, תבלינים ועוד מייבשת את הגוף וצריך להימנע ממנה ולא לנסות לשפר את המצב עם תוסף מים.

הסיבה שעדיף "לאכול" מים ולא לשתות אותם (אלא כשצמאים) קשורה למגבלות מערכת העיכול שלנו. אין לשתות בשעת ארוחה וגם לא מיד אחריה. מים מדללים את מיצי העיכול, עוברים מן הקיבה בתוך דקות ספורות ולוקחות את המיצים איתם, כך שהמזון נשאר ללא כמות מספקת של מיצים לביצוע פעולת העיכול. העיכול נמשך בקיבה פרקי זמן משתנים לאחר האוכל, ואין להציף את הארוחה במים בשום שלב משלבי העיכול. יש לשתות עשר עד עשרים דקות לפני האוכל. אחרי ארוחת פירות יש להמתין שלושים דקות ואז לשתות. אחרי ארוחת עמילנים יש להמתין שעתיים ואז לשתות ואחרי ארוחת חלבונים יש להמתין ארבע שעות ורק אז לשתות. החוק שלא לשתות בזמן האוכל או בזמן שיש אוכל בקיבה חל לא רק על מים, אלא גם על קפה, תה ומיצי פירות.

חוששים שפירות זה משמין או מוציאים את רמת הסוכר מאיזון? אז תורידו את כמויות השומן. השמנה וסוכרת הם לא בעיה של פירות, הם בעיה של עודף שומן (במיוחד שומנים מחוממים) וג'אנק-פוד. המרפאות ובתי-החולים לא מלאים באנשים שהתזונה שלהם מבוססת על פירות חיים. השילוב של שומן וסוכר (עוגות, מאפים, גלידות) יוצרים פקקי-תנועה בדם וכתוצאה מכך הגוף כל הזמן נמצא במצב של 'הלחם או ברח'. על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט שלי: "האמת על הסוכר" 

המעבר לתזונה חיה עשירה בפירות דורש זמן ותלוי במידת הרצון. פרק הזמן משתנה מאחד לאחרת. איני מכירה אדם שעבר  מתזונה מערבית טיפוסית לתזונת טבעית ביום אחד. לוקח לגוף זמן להשיב את בלוטות הטעם לתקנן ולהתמסר להנאה המרובה שמסבה לנו אכילת פירות טובים.

להלן 2 הצעות לתפריט-קיץ שבועי, המבוססים על עקרונות הבריאות הטבעית:

תפריט מספר 1, נכתב ע"י יצחק-בן-אורי והוא מתוך הספר "תזונת האדם ובריאותו". המאפיין את התפריט הזה הוא שהוא אינו לגמרי רוא-פוד ויותר מתכתב עם התזונה המערבית. הדגש כאן על ארוחת בוקר מפירות, צהריים המשלבת ירקות+עמילן וארוחת ערב של פירות או ירקות+חלבון. (יש לציין, שבן-אורי, וכל אנשי הבריאות הטבעית לא ממליצים להוסיף מלח ותבלינים חריפים לתפריט השבועי)

תפריט קיץ מתוך הספר "תזונת האדם ובריאותו"

תפריט מספר 2 נכתב בתוך המהדורה העברית לספר "תזונת 80/10/10" מאת ד"ר דאגלס גרהם. התפריט מבוסס אך ורק על מזונות חיים. כאשר קראתי לראשונה את הספר הזה, לא התחברתי לתפריט המוצע, הרצון שלי עדיין לא היה שם, יחד עם זאת מאוד התחברתי לתכני הספר. היום אני מרגישה המון סיפוק והנאה משילוב התפריט הזה לחיי היומיום שלי.

תפריט קיץ מתוך הספר תזונת 80/10/10. חלק א'

תפריט קיץ מתוך 80/10/10. חלק ב'

תפריט קיץ מתוך "תזונת 80/10/10". חלק ג'

 נהנתם מהפוסט הזה, שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות 

רוצים להיות הראשונים לצפות בסרטונים ובמתכונים שלי? הרשמו כאן למגזין הבריאות האינטרנטי 

קבלו פרטים על הקורס הבא שייפתח, שכל כולו "תזונת קיץ" בלחיצה כ-א-ן 

♥ שולחת אהבה ♥

דפי