תזונת קיץ

תזונת קיץ לא רק מסבה לנו הנאה, חיוניות ותענוג חושי, יש לה יתרונות מפתיעים כמו לעזור לנו להתמודד עם החום וחסכון בכסף. איך עושים את זה? צירפתי גם תפריטים שבועיים מומלצים.

לפני 3 חודשים בחום של 34 מעלות, העברתי סדנת רוא-פוד עשירה בפירות, ל-20 תיירים מכל העולם, בקוסטה-ריקה. זה היה במלון בוטיק קריבי כמו שמציירים בדמיון. רצפת עץ עשויה במבוק, שולחנות וכסאות מעץ מלא, עצי-דקל ננסיים במקום קירות ומאווררי תקרה גדולים. הכנתי סורבה מנגו וגלידת בננות, הגשנו למשתתפים, אננס, אבטיחים, מוס קוקוס טרי ומרענן, סלט ירוק עם פפאיה, ענבים ואבוקדו ועוד… בתום הסדנה, נגשו אליי בתור, אחד אחרי השנייה, להודות לי על החוויה ושהם מאוד היו רוצים לשדרג את תפריטם עם יותר בריאות טבעית, אבל…

הייתה שאלה אחת שכולם חזרו עלייה. רוב המשתתפים הגיעו מארצות אירופה, רוסיה, צפון ארה"ב וקנדה, שם זמינות הפירות בחורף היא דלה והסבירו לי שאם הם היו רוצים לחיות על רוא-פוד בחורף הקר הם יגוועו ברעב. עמדתי מולם, קצת מגמגמת, וניסיתי להסביר שמוצא האדם הוא מהאזורים הטרופים, שם מזג אוויר חמים ונעים כל השנה (קצת חסר התחשבות מצידי להגיד). הצעתי להם להתרכז בחורף בירקות, עלים ירוקים, זרעים מונבטים ואגוזים ולחכות בסבלנות שיגיע כבר הקיץ.

עכשיו, שהעונה החמה כבר כאן, אין יותר תירוצים והגיע הזמן לעבור לתזונת קיץ. הכוונה היא לתזונה שעיקרה שפע צבעוני ועשיר של פירות, עונתיים, טריים ובשלים. בכל יום פירות אחרים וטעמים חדשים יענגו את בלוטות הטעם, שיהפכו להיות יותר ויותר מעודנות, ככל שנרבה במזונות טבעיים. רוב האנשים שאני מכירה אוכלים אותו הדבר כל השנה, אבל אצלי התזונה משתנה בכל עונה. אני נהנית מפירות הסתיו, החורף והאביב אבל כשמגיע הקיץ, אי-אפשר לתאר במילים את ההתרגשות שלי. אני מחכה לבוא המנגו כמו פריק-גאדג'טים שמחכה להשקת ה-LG החדש. אני מפנטזת כל החורף על ארוחת מונו-תאנים הישר מהעץ, מדמיינת את עצמי רצה כמו ילדה בת 4 בתוך קטיף-עצמי של תותי-עץ, פטל-אדום וענבים, וכמובן הפוזיציה האהובה עליי מכל, לאכול חצי-אבטיח עם כף, על חוף הים.

מעבר לתענוג הגדול שמזמנים לנו הפירות באכילתם, יש לתזונת-קיץ יתרונות בריאותיים נפלאים:

פירות לסימביוזה עם הסביבה. תזונת קיץ משחררת אותנו מהתלות במזגן. הפירות הם קלים לעיכול ולכן הגוף משקיע פחות אנרגיה על עיכול ויותר על צינון הגוף. מזון עתיר בשומן מרוכז קשה לעיכול והגוף מייצר הרבה חום פנימי בתהליך הפירוק. כתוצאה מכך הרבה יותר חם לנו. אנשים שמרבים בשומן וג'אנק-פוד נאלצים להישען (במלוא מובן המילה) על מיזוג אוויר מלאכותי, כל שעות היממה. אני רואה ילדים שההורים שלהם מעדיפים להושיב אותם עם גלידה שומנית במזגן במקום אבטיח קר בים וליבי מתכווץ. ואני לא מדברת על שעות של שיא החום.

פירות הם גם מסנן ההגנה שלי בקיץ. הדרך הטובה ביותר ליהנות מעור בריא, חלק וקורן היא להרבות בפירות שהם עשירים בנוגדי-חמצון ודלים ברדיקלים חופשיים. השילוב של אוכל מעובד ועתיר שומנים רב-בלתי-רווים + קרם "הגנה" מפני השמש + שמש חזקה יוצר שילוב כימיקלי מסוכן, המזיק מאוד לתאי העור. חשיפה לשמש הינה הכרחית וחשובה, יש להקפיד להיחשף לאור מדיי יום, אבל בקיץ יש שעות בטוחות ושעות מסוכנות. רצוי להימנע מחשיפה בין השעות 11 עד 16, עם קרם "הגנה" או בלעדיו. המחשבה שהשמש, העוברת מיליוני קילומטרים בחלל וחודרת אטמוספירות, תחסם ע"י קרם מטופש במחיר מופקע היא תמוהה בעיניי. הדבר היחיד שהקרמים הללו עושים היא למנוע את האדמומיות והכאב, שהם הדרך של הגוף להגיד מתי השמש נעימה ומועילה ומתי היא מזיקה ומסוכנת.

אם אין מים תאכלו פירות. מי שאוכל מספיק פירות, כמעט ולא צריך תוסף מים. הטבע הוא מאוד מסודר, יש סיבה לכך שפירות הקיץ (אבטיח, מלון, ענבים ועוד) עשירים במים. ולא סתם מים, אלא מים שעברו תהליך טיהור וזיקוק ע"י הפרי. בקיץ, במיוחד, רצוי להימנע משתיית מים מינראלים בבקבוקים, החום גורם לפליטת כימיקלים מהפלסטיק לתוך המים. החוק המנחה אותנו צריך להיות: שתה כשאתה צמא ורק כשאתה צמא. מאז שעברתי לתזונה טבעית הפסקתי להסתובב מחוברת לבקבוק מים כמו אינפוזיה. אנשים אומרים שזה מסורבל להתנייד עם פירות, תוך שהם מחזיקים בקבוק מים אחד ביד ואחד בתיק ליתר ביטחון, שלא התייבשו… תזונה מערבית עתירת מלח, תבלינים ועוד מייבשת את הגוף וצריך להימנע ממנה ולא לנסות לשפר את המצב עם תוסף מים.

הסיבה שעדיף "לאכול" מים ולא לשתות אותם (אלא כשצמאים) קשורה למגבלות מערכת העיכול שלנו. אין לשתות בשעת ארוחה וגם לא מיד אחריה. מים מדללים את מיצי העיכול, עוברים מן הקיבה בתוך דקות ספורות ולוקחות את המיצים איתם, כך שהמזון נשאר ללא כמות מספקת של מיצים לביצוע פעולת העיכול. העיכול נמשך בקיבה פרקי זמן משתנים לאחר האוכל, ואין להציף את הארוחה במים בשום שלב משלבי העיכול. יש לשתות עשר עד עשרים דקות לפני האוכל. אחרי ארוחת פירות יש להמתין שלושים דקות ואז לשתות. אחרי ארוחת עמילנים יש להמתין שעתיים ואז לשתות ואחרי ארוחת חלבונים יש להמתין ארבע שעות ורק אז לשתות. החוק שלא לשתות בזמן האוכל או בזמן שיש אוכל בקיבה חל לא רק על מים, אלא גם על קפה, תה ומיצי פירות.

חוששים שפירות זה משמין או מוציאים את רמת הסוכר מאיזון? אז תורידו את כמויות השומן. השמנה וסוכרת הם לא בעיה של פירות, הם בעיה של עודף שומן (במיוחד שומנים מחוממים) וג'אנק-פוד. המרפאות ובתי-החולים לא מלאים באנשים שהתזונה שלהם מבוססת על פירות חיים. השילוב של שומן וסוכר (עוגות, מאפים, גלידות) יוצרים פקקי-תנועה בדם וכתוצאה מכך הגוף כל הזמן נמצא במצב של 'הלחם או ברח'. על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בפוסט שלי: "האמת על הסוכר"

המעבר לתזונה חיה עשירה בפירות דורש זמן ותלוי במידת הרצון. פרק הזמן משתנה מאחד לאחרת. איני מכירה אדם שעבר מתזונה מערבית טיפוסית לתזונת טבעית ביום אחד. לוקח לגוף זמן להשיב את בלוטות הטעם לתקנן ולהתמסר להנאה המרובה שמסבה לנו אכילת פירות טובים.

להלן 2 הצעות לתפריט-קיץ שבועי, המבוססים על עקרונות הבריאות הטבעית:

תפריט מספר 1, נכתב ע"י יצחק-בן-אורי והוא מתוך הספר "תזונת האדם ובריאותו". המאפיין את התפריט הזה הוא שהוא אינו לגמרי רוא-פוד ויותר מתכתב עם התזונה המערבית. הדגש כאן על ארוחת בוקר מפירות, צהריים המשלבת ירקות+עמילן וארוחת ערב של פירות או ירקות+חלבון. (יש לציין, שבן-אורי, וכל אנשי הבריאות הטבעית לא ממליצים להוסיף מלח ותבלינים חריפים לתפריט השבועי)

תפריט קיץ מתוך הספר "תזונת האדם ובריאותו"

תפריט מספר 2 נכתב בתוך המהדורה העברית לספר "תזונת 80/10/10" מאת ד"ר דאגלס גרהם. התפריט מבוסס אך ורק על מזונות חיים. כאשר קראתי לראשונה את הספר הזה, לא התחברתי לתפריט המוצע, הרצון שלי עדיין לא היה שם, יחד עם זאת מאוד התחברתי לתכני הספר. היום אני מרגישה המון סיפוק והנאה משילוב התפריט הזה לחיי היומיום שלי.